אייס ונטורה: בלש בצחוק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 37:
למחרת בבוקר אייס נוסע אל עיר מגוריו של פינקל, על מנת להיפגש עם הוריו של השחקן ריי פינקל בקולייר קאונטי, [[פלורידה]]. הוריו של פינקל מספרים לאייס כי הוא אושפז במוסד לחולי נפש ב[[טמפה]] לאחר שהקריירה שלו הסתיימה, משם ברח וכעת הוא חופשי. גברת פינקל מראה לאייס את חדר השינה של בנה, אשר בו דברי נאצה רבים נגד [[דן מרינו]], אותו פינקל מאשים בהחמצה של הבעיטה. אייס צופה בקטע ארכיון, בו פינקל טוען כי מרינו החזיק את הכדור לפני הבעיטה, כאשר השרוכים כלפי פנים, בעוד היה עליו להחזיקו עם השרוכים כלפי חוץ. אייס מתקשר למליסה, להזהיר אותה כי מרינו נמצא בסכנה, אך שיחה זו מתקיימת מאוחר מדי, לאחר שמרינו כבר נחטף.
 
אייס נפגש עם סגן איינהורן ומספר לה כי לדעתו החטיפות מרינו ושל סנופלייק קשורות זו לזו, וכי פינקל אחראי לשתיהן, לאחר שחיכה כל השנים עד אשר המיאמי דולפינס יגיעו שוב לסופרבול, על מנת לנקום את עלבונו, על כך שאת המספר שלו בקבוצה הם נתנו לסנופלייק. איינהורן מתקרבת אל אייס, והשניים מתנשקים בלהט. במהלך הנשיקה, אייס מרגיש דבר מה בצמוד לירכו, והוא מניח כי זהו אקדחה של איינהורן. איינהורן אומרת לאייס כי מעתה ואילך היא תטפל בחקירה, אך אייס עדיין לא מסופק ממאמציה. הוא מעמיד פנייפני בעל פיגור שכלי, על מנת להשיג גישה למוסד בו אושפז פינקל. במוסד, אייס מוצא בחפציו של פינקל עיתון ישן בו כתוב כי לויס איינהורן היא [[נעדר|נעדרת]], אשר מעולם לא נמצאה. {{ש}}
במהלך התחבטויות רבות לגבי הקשר ביניהם, מתיישב כלבו על תמונתו של פינקל ושערותיו מתמזגות עם התמונה לדיוקן מושלם של סגן איינהורן. בו ברגע מסיק אייס כי לויס איינהורן היא ריי פינקל בתחפושת. תחושת הניצחון שלו מתחלפת במהירות בתחושת גועל, לאחר שקלט כי נישק גבר, וכי מה שחשב לאקדח, היה למעשה [[זקפה|זקפתו]] של פינקל.