נבואה המגשימה את עצמה – הבדלי גרסאות

{{תקציר פורטל|פסיכולוגיה}}

 

את המונח עצמו הגדיר הסוציולוג [[רוברט ק. מרטון|רוברט מרטון]] בשנת [[1948]]. אך אפשר לאתר כבר ב[[ספרות]] של [[יוון]] ושל [[הודו]] העתיקות, עדויות לתופעה.

 

==תהליך ההגשמה==

 

== תופעות פרטיות ==

=== אפקט פיגמליון ===

 

את האפקט איששו החוקרים רוזנטל וג'ייקובסון בשנת 1968 בניסוי אשר הפך לאחד הניסויים המפורסמים ביותר בתולדות הפסיכולוגיה החברתית. החוקרים ערכו [[מנת משכל|מבחן אינטליגנציה]] לאוכלוסיית תלמידי בית ספר וטענו בפני מורי בית הספר כי מבחן נועד לזהות ילדים אשר "פורחים מאוחר", דהיינו תלמידים שבתחילת הדרך מפגרים מבחינה אינטלקטואלית אולם, עד שנה הבאה הם ישלימו את הפער. כך כל מורה בכיתה קיבלה רשימה של תלמידים בכיתותיהם אשר סווגו כמבטיחים למרות שהם הוקצו אקראית לרשימה ללא קשר למבחן האינטליגנציה. בתום שנת הלימודים התברר כי ה"פורחים המאוחרים" אכן השיגו הישגים גבוהים ביותר במהלך אותה שנה{{הערה|Rosenthal, R, and L. Jacobsen. Pygmalion in the classroom: teacher expectation and pupils’ intellectual development. New York: Holt, Rinehart and Winston, 1968.}}. על בסיס מחקר זה נכתב הספר "[[אפקט פיגמליון בחדר הכיתה]]".

=== אפקט הגולם ===

אפקט הגולם הוא תופעה המקבילה לאפקט פיגמליון אך מוביל להשפעה שלילית, כלומר הוא תהליך בו הנבואה המגשימה את עצמה גורמת להשפעה שלילית על מושא הנבואה באמצעות הגשמת הנבואה. האפקט נפוץ בתהליכי ניהול לקוי, וכן מהווה מרכיב מרכזי במימוש [[סטריאוטיפ|סטריאוטיפים]].

 

===אפקט הטיית הנסיין===

הטיית הנסיין הוא [[כשל לוגי]] מסוג [[שגיאות תצפית]], השייך לקבוצת [[כשלי היקש]] בו תוצאת הניסוי מושפעת מציפיות ותקוות של מלקטי הנתונים. בהטיית הנסיין ציפית הנסיין מהנבדק גורמת לנבדק לאשש את השערת המחקר בה מאמין הנסיין.

==== אפקט הנס החכם ====

 

===אבחנות המאשרות את עצמן===

 

{{פסיכולוגיה}}

[[קטגוריה:כלכלה התנהגותית]]

[[קטגוריה:פסיכולוגיה חינוכית]]