תקווה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏קישורים חיצוניים: הוספתי קישורים, #1lib1ref
תגיות: 1lib1ref עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
CalBaker (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 5:
[[שורש (שפות שמיות)|שורש]] ה[[מילה (בלשנות)|מילה]] ה[[עברית]], קו"ה, מקביל למילה ה[[אכדית]] quu, לחכות, ל[[ארמית]] קְוָא ול[[ערבית]] קַוִיַ, להיות חזק; יש המקשרים זאת עם המילה 'קו', כמחבר בין העבר לעתיד, דרך ההווה: {{הדגשה|הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָאִים בָּאָרֶץ אֶת תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי הַזֶּה תִּקְשְׁרִי בַּחַלּוֹן...|{{תנ"ך|יהושע|ב|יח|קצר=כן}}}}.
 
ישנו הבדל בין [[אמונה]] שהיא ביטחוןתחושה מבוססשמשהו במה שיתרחשיתרחש, לבין תקווה שהיא בעצםעצם השאיפה הבסיסית לטוב, בלי נגיעה של ה[[מציאות]] והריאליות: "גם כשנראה שאפסו הסיכויים - לא מתה התקווה".{ "אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם - אל יתייאש מן הרחמים}". בתקווה מתגלמת השאיפה של האדם לעולם טוב או שונה.
 
==בתרבות האנושית==
שורה 12:
חוסר תקווה הוא [[ייאוש]]. ב[[דת]]ות מסוימות, למשל ב[[נצרות]], נחשב הייאוש ל[[חטא]]. גם ב[[יהדות]] מודגשת שלילת הייאוש; למשל ב[[פסוק]] ב[[תהילים]]: {{הדגשה|קַוֵּה אֶל ה', חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ, וְקַוֵּה אֶל ה'|{{תנ"ך|תהלים|כז|יד|קצר=כן|ללא=ספר}}}}. דוגמה בולטת נוספת היא אמרתו של רבי [[נחמן מברסלב]], {{ציטוטון|אין ייאוש בעולם כלל}}.
 
ב[[המנון]] [[התנועה הציונית]], "[[התקווה]]" (שיסודו בשירו "[[תקוותינותקוותנו]]" של המשורר [[נפתלי הרץ אימבר]]), אשר נקבע כהמנון [[מדינת ישראל]], מובעת תקווה לחזור ל[[ארץ ישראל]] לאחר אלפיים שנות [[גלות (עם ישראל)|גלות]], למשל במילים: "הַתִּקְוָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם".
 
על פי ה[[פסיכולוג]] [[אריק אריקסון]] בשלב הראשון של הילדות ב[[ינקות]], בקונפליקט שמתעורר אצל התינוק בין אמון בסיסי לחשדנות בסיסית, בצליחה תקינה של שלב זה, הוא אמור ללמוד לפתח תקווה, כאשר הוא יודע שאימו איננה לידו, והוא מקווה שהיא תחזור שוב.