הבדלים בין גרסאות בדף "החרצופים"

נוספו 164 בתים ,  לפני שנה
אין תקציר עריכה
(הוספה לכותבים -עופר כספי)
*[[אריה דרעי]] – פושע, גנב, קורא לכולם "רפי" (כמו מדבר למראיין [[רפי רשף]]). לאחר היכנסו לכלא, בכל פעם שאמר "זכאי" התחילו צעקות של "הוא זכאי!" ולפני זה כאשר היה שומע את המילה משפט היה הופך לסנילי. בנוסף הוצג דרעי גם כבעל קשר עמוק לרב עובדיה ובפעם אחת גם כשולט בו באלימות.
*[[עובדיה יוסף|הרב עובדיה יוסף]] – אוהב לקלל, קשור לדרעי.
*אלי בן ש"ס - דמות המייצגתהמבוססת על [[אלי ישי]], אך מייצגת גם את כל שרי ש"ס למעט דרעי, המוצגים כסחטנים פוליטיים.
*[[רוני מילוא]] – די ג'יי שקשור לעירו, תל אביב.
*[[שאול יהלום]] - מסרב להגיד "מדינה פלסטינית". מדבר במבטא יידי כבד.
*[[ביל קלינטון]] – מסתייג מנתניהו ומשקריו. רוצה לזכות בפרס נובל.
*[[יאסר ערפאת]] – מתבטא בצורה מתסיסה, רודף שמלות, שונא את אשתו סוהא ונוהג לגמגם וללחשש. עם זאת, החרצוף הפך את האויב המר לבובה חביבה ולחרצוף האהוב ביותר{{הערה|שם=גלובס}}.
*[[חאפז אל-אסד]] - מעמיד פני זקן סנילי, שמוציאאך למעשה מוצא להורג את כולםכל לרצוחמי שהוא יכול. מטיל את כולםאימתו על ברק ושואף לכבוש את רמת הגולן.
*[[סדאם חוסיין]]
*[[חוסני מובארכ]]
===אנשי ציבור===
*[[עזר ויצמן]] ([[נשיא המדינה]] באותה תקופה) – אדם עממי שנוטה לדבר על עברו כטייס, ללעוג לאנשים, לספר בדיחות ולתת צ'פחות לאנשים. החיקוי עורר כעס בסביבת ויצמן, שסבר שבתור נשיא מדינה אין ללעוג לו.
*[[יעקב אילון]] ("יעקב מלון") - מוצג כאיש תקשורת צהוב ורודף סנסציות. הבובה ייצגה את התקשורת ככלל ולא רק את איילוןאילון עצמו.
*[[אביב גפן]] - הוצג כמי שרוצה להיות בקונצנזוס ואינו מעוניין להיות זמר מחאה.
*[[דן שילון]] - מוצג כמי שהפך מעיתונאי לבדרן ורודף אחרי רייטינג.
295

עריכות