סוציולוגיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 13:
ההתפתחות המשמעותית של הסוציולוגיה התרחשה בסוף המאה ה-19 ובתחילת [[המאה ה-20]], בעקבות פעולתם של שני סוציולוגים שחותמם ניכר עד ימינו - [[מקס ובר]] מ[[גרמניה]], שהקים בעשור הראשון של המאה ה-20, את המכון הראשון למחקר סוציולוגי, ו[[אמיל דורקהיים]] מ[[צרפת]], שטבע את המונח "עובדה חברתית" וניסח מתודה מקיפה לחקר החברה.
 
ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]] עבר מרכז הכובד של הסוציולוגיה ל[[ארצות הברית]], בזכות הסוציולוג [[טלקוט פרסונס]], שתרגם את כתביהם של ובר ושל דורקהיים לאנגלית, ואימץ חלק ניכר מהשקפותיהם תוך פיתוח גישת [[פונקציונליזם סטרוקטורלי|הפונקציונליזם-הסטרוקטורלי]]. בזכות פארסונס ותלמידו, רוברט מרטון, הגישה השתלטה תוך מספר שנים על העולם הסוציולוגי האמריקאי, ובמידה רבה גם על זה העולמי, והייתה לפארדיגמה ההגמונית ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] ו[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]]. יש הטוענים{{הערה|ג'ורג' ריצר, תאוריות סוציולוגיות מודרניות, האוניברסיטה הפתוחה, 2006, עמ' 131}} שאחת הסיבות היא היותה תאוריה [[ממסדיתשמרנות|שמרנית]], התומכת בדרך-כלל בצעדיברעיונות ה[[שלטון]] והקבוצות החברתיות החזקות.
 
מאז [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]], וביתר שאת, מ[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]], החלה להתעורר התנגדות ל[[הגמוניה]] הפונקציונליסטית, במידה רבה עקב התסיסה שחלה באותן השנים בארצות הברית, תסיסה שהתאוריה הפונקציונליסטית התקשתה להסביר.{{הערה|ג'ורג' ריצר, תאוריות סוציולוגיות מודרניות, האוניברסיטה הפתוחה, 2006, עמ' 130}} גישות חליפיות החלו להופיע - תחילה גישות של [[הבניה חברתית]], ולאחר מכן גישות קונפליקט, ובעיקר [[נאו ובריאניזם]] - גישה השואבת ממשנתו של ובר בעיקר את הצדדים המדגישים את הקונפליקט, ומשלבת אותם עם אלמנטים [[מרקסיזם|מרקסיסטיים]], ו[[נאו-מרקסיזם|נאו-מרקסיסטיים]].