רמת רחל – הבדלי גרסאות

הקיבוץ נחרב בשנית עם פרוץ [[מלחמת העצמאות]]. במהלך המלחמה עבר ה[[קיבוץ]] מיד ליד בין שלושה כוחות: [[צבא מצרים]], [[צבא ירדן]] ו[[ההגנה]], אשר תוגברה בכוח [[אצ"ל]]. בתום חמישה ימי קרבות קשים, נמנו בצד הישראלי כ-35 הרוגים (מתוכם 14 חברי קיבוץ) ו-84 פצועים, כשליש מהם מן הקיבוץ. כלומר, כמחציתם של הלוחמים בקיבוץ נפגעו. אולם בסוף המלחמה נותרה רמת רחל בשטח ישראל. קו [[שביתת נשק|שביתת הנשק]] שנקבע בין ישראל לירדן ב-[[1949]] הקיף את הקיבוץ כמעט מכל עבריו, והותיר מעבר קטן לקיבוץ משכונת תלפיות הסמוכה.

 

 

ביום א', [[י"ח בתשרי]] [[תשי"ז]] ([[23 בספטמבר]] [[1956]]), נערך באתר החפירות הסמוך לקיבוץ סיור מטעם הכינוס הארצי ה-12 של [[החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה]] בירושלים. במהלך הסיור נורתה אש [[מקלע]]ים ו[[נשק קל]] מעמדת [[הלגיון הירדני]] על הגבעה שממזרח ל[[מנזר מר אליאס]]. מהאש נהרגו ארבעה, בהם ה[[אדריכל]] וה[[ארכאולוג]] [[יעקב פינקרפלד]], ורבים נפצעו.{{הערה|1=[[עודד ליפשיץ (היסטוריון)|עודד ליפשיץ]], "סמל הכינוס מגואל בדם", '''[[עת־מול]]''', 187, ([[2006]]), עמ' 26-28.}}{{הערה|מולה כהן:לתת ולקבל-פרקי זכרונות אישיים, [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 2000}} הגבעה ממנה נפתח האש זכתה לשם "[[גבעת הארבעה]]".{{הערה|זמן-מה לאחר האירוע נפטר מפצעיו אדם נוסף שנפצע בה, כך שלמעשה סך כל ההרוגים מהתקרית הגיע לחמישה.}}