הבדלים בין גרסאות בדף "סהרה המערבית"

אין שינוי בגודל ,  לפני שנה
מ
הייתה טעות כתיב אז תיקנתי אותו בפסקה של משאל העם, הגהה, ניסוח
מ (הייתה טעות כתיב אז תיקנתי אותו בפסקה של משאל העם, הגהה, ניסוח)
המאבק של חזית פוליסריו התבטא בין היתר בתקיפות שנועדו להביא לקיומו של משאל עם באזור. בשנת 1974, ספרד הכריזה שהיא למעשה מוכנה לארגן משאל עם אשר יכלול אפשרות של הגדרה עצמית לאוכלוסייה החיה בסהרה המערבית. תגובתו של מלך מרוקו להכרזה זו הייתה שמדינתו לא תקבל את תוצאות משאל העם מכיוון שהוא כולל את האופציה לעצמאות של הטריטוריה. המועצה הכללית של האו"ם דחקה בספרד לדחות את קיומו של משאל העם, עד אשר היא תוכל להחליט על הליך ה[[דה-קולוניזציה]] שתכלול חוות דעת מייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224248:0}} ב-20 בספטמבר 1988, החליטה מועצת הביטחון של האו"ם, בהחלטה 621, למנות נציג מיוחד בסהרה המערבית. המועצה אף ביקש ממזכ"ל האו"ם לקיים משאל עם להגדרה עצמית עבור האנשים הסהרווים, אשר יהיה מפוקח ומאורגן באמצעות האו"ם ובשיתוף פעולה עם [[האיחוד האפריקאי]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.securitycouncilreport.org/un-documents/document/MINURSO%20SRES621.php|הכותב=United Nations|כותרת=S/RES/621|אתר=|תאריך=1998}}}} ההחלטה לקיים את משאל העם נתמכה בין היתר בהסכמתם של ממלכת מרוקו ותנועת חזית פוליסריו ולכן רק לאחר מכן, בשנת 1900, בהחלטה 658 של מועצת הביטחון הוקם כוח משימה של האו"ם, שמטרתו לקיים משאל עם בסהרה המערבית.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.securitycouncilreport.org/un-documents/document/MINURSO%20SRES658.php|הכותב=United Nations|כותרת=http://www.securitycouncilreport.org/un-documents/document/MINURSO%20SRES621.php|אתר=|תאריך=1990}}}} תוכנית זו נקראה "תוכנית ההתיישבות", כאשר יעדה המרכזי הוא קיום משאל עם חופשי והוגן שבו האנשים הסהרווים יוכלו לממש את זכותם להגדרה עצמית ולבחור בעצמאות או במיזוג עם מרוקו. הזכאות להצבעה התבססה על מפקד האוכלוסין האחרון שביצע השלטון הקולוניאלי הספרדי שמנה כ-75,000 איש. צוות משלחת האו"ם, MINURSO, שתפקידו לפקח על הפסקת האש באזור וכן על משאל העם, התחיל לפעול בספטמבר שנת 1991 כאשר משאל העם היה אמור להתקיים בשנת 1992.
 
על אף תוכניות אלה, משאל העם מעולם לא התקיים. רק בשנת 2000, MINURSO הצליחו לסיים את איסוף הנתונים ולהכריע מי יוכל להשתתף במשאל העם. הם קבעו כי 86,386 איש רשאים להצביע. השלב הבא היה לקיים את שמאלמשאל העם, אך מרוקו שוב ערערה על רשימת המצביעים.
המצב התדרדר עד שמלך מרוקו החדש, מוחמד השישי, הצהיר בשנת 2002 כי הרעיון למשאל עם תם.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224248:1}} בשנת 2003 נערך ניסיון נוסף לביצוע משאל עם שיכריע סופית את מעמדה מעמדה של הטריטוריה. הוצע כי משאל העם יכלול גם תושבים ממרוקו אשר נמצאים בשטח מאז שנת 1999, ולא רק את העם הסהרווי. תנועת חזית פוליסריו קיבלה את התוכנית, אך מרוקו דחתה אותה.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224248:0}}
 
עריכה אחת