הר חרמון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ הוספת קישור לנחש ארסי |
||
שורה 108:
*'''[[פלורה|צומח]]''' - צמחיית ההר מתאימה להרים רמים. ידועה תופעת ה[[חיגור]] לפי גובה. בכל גובה גדלים צמחים המתאימים לתנאי ה[[אקלים]] בגובה זה, בחלקו הגבוה (מעל 1,800 מ') אין כלל [[עץ|עצים]] אלא רק [[עשבוניים]] ו[[שיח]]ים נמוכים{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=יואל ויזל|שם=החי והצומח של ארץ ישראל|מו"ל=משרד הבטחון - החברה להגנת הטבע|שנת הוצאה=1984|עמ=124-126}}}}. צומח זה נקרא [[צומח כרקוצי]] או בלועזית צומח טרגקנטי. עקב גובהו של ההר הגידול והפריחה מתחילים בראש ההר באוגוסט, במקום באביב (בחודש מרץ באזורים הנמוכים יותר). בהר הבתרים ישנם עצי [[אלון מצוי]] מהגדולים בארץ, בעמק דובדבן גדלים שיחי דובדבן מהמין [[דובדבן שרוע]].
*'''[[פאונה|חי]]''' - בין הציפורים המקננות [[אירניה]], [[סיטת הצוקים]], [[ירגזי החרמון]] ו[[סלעית אירופית]]. בנוסף, זהו המקום המומלץ ביותר לציפייה ב[[דרורית קצרת-אצבעות]]. החרמון משופע במיני [[פרפר]]ים, מהם 23 ייחודיים לשמורת החרמון, מבין ה[[חלזונות]] נמנים ה[[חביונית המזרחית]] ו[[חשופית מוארכת]] שלא נצפו דרומית לחרמון, בין הזוחלים [[נחש ארסי]] ([[צפע החרמון]]) ונחשים לא ארסײם ([[כרכן הקרינים]] ו[[שלון הקולר]]) הייחודיים להר. בין הלטאות ניתן למנות את ה[[לטאה חרמונית|לטאה החרמונית]] ו[[שממית החרמון]], שהיא מין [[אנדמיות (טקסונומיה)|אנדמי]] לחרמון, ומבין ה[[יונקים]] את [[סנאי זהוב|הסנאי הזהוב]]. בעבר חיו בחרמון פרטים של [[דב סורי]] אך האחרון בהם ניצוד בשנת [[1917]]. בימי ה[[צלבנים]] ניצודו אחרוני ה[[אריה אסייתי|אריות האסייתים]] שחיו בחרמון.
==גאולוגיה==
| |||