ההתנגדות לחסידות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 7:
* חששם של מנהיגי הקהילות מערעור מעמדם ומשינוי סדרי הקהילה הישנים בעקבות עליית ראשי החסידות כמנהיגים חלופיים. לערעור מעמד הממסד היו גם משמעויות כלכליות, כגון שינוי סדרי השחיטה בשל השימוש החסידי בסכינים מלוטשים{{הערה|ראו [[תנועת החסידות#שחיטה חסידית]]}}.
* העובדה שחלק מה"צדיקים" לא נחשבו גדולים בתורה.
* חשש מהתפרצות דומה לזו שחוללו התנועה ה[[פרנקיסטים|פרנקיסטית]], שפגעהשפרחה ביהדותבקרב יהדות מזרח אירופה כ-20 שנים קודם לכן, וה[[שבתאות]] שקדמה לה.
 
ההתנגדות החריפה לחסידות הושפעה במידה רבה מעמדתו של [[הגר"א]], אשר ראה בה סכנה חמורה, בשל עדויות שהגיעו אליו על כך שהחסידים מפרשים מאמר מ[[ספר הזוהר]] (לא נתברר מהו) באופן שהוא ראה בו כפירה גמורה, ושהם מבזים תלמידי חכמים. לאור זאת, הוא פסק כי החסידים הם [[מינות (יהדות)|מינים]] שיש לרודפם ולנדותם. לדברי [[עמנואל אטקס]] לאחר פטירתו פחתה המחלוקת במידה רבה והתרכזה במישור התעמולתי{{הערה|עמנואל אטקס, יחיד בדורו, עמ' 104}}, [[יהושע מונדשיין]] חולק ולדבריו בשלוש השנים שלאחר פטירת הגר"א רדיפת החסידים גברה ואף עברה לפסים אלימים, עד לשנת [[תקס"ב]] ([[1802]]) שבה נפטר משה בן אשר, מראשי הקהל, שהיה לדבריו ראש הלוחמים בחסידים בווילנא{{הערה|1= [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=23647&hilite=3d681bce-30da-4d0a-8856-2b4b5a628200&st=דרכי_התורה_דרכי_נועם&pgnum=163 יהושע מונדשיין, כרם חב"ד כרך ד', עמ' 211 ואילך]. ראו גם מבוא לאג"ק הנ"ל (שד"ב לוין) עמ' 62; אג"ק הנ"ל אגרת קג שמתארת את שיפור היחסים בין המתנגדים לחסידים.}}.