משק המים והשפכים בישראל – הבדלי גרסאות

מאגרי המים העיקריים של ישראל הם [[ים כנרת|אגם הכנרת]], הניזון בעיקר מ[[נהר הירדן|הירדן]] ויובליו סיפקו בעבר כשליש מצריכת המים של ישראל,{{הערה|1=[http://www.mekorot.co.il/Heb/WaterResourcesManagement/waterresource/Pages/Kinneret.aspx הכנרת ומים עיליים]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}} כ-300-700 מיליון מ"ק בשנה, [[אקוויפר ההר]] ו[[אקוויפר החוף]]. עקב ירידת מפלס הכינרת אל מתחת לקו האדום התחתון בעקבות 5 שנות בצורת 2013-2018 והדאגה [[מאזן אקולוגי|למאזן האקולוגי]] באגם הופסקה כליל השאיבה מהכינרת ואת מקומה ממלאים מתקני ה[[התפלה]]. האקוויפרים הם שכבות סלע נקבוביות תת-קרקעיות האוגרות [[מי תהום]] בנקבוביותיהם ומהוות כעין [[אגן ניקוז|אגני היקוות]] טבעיים תת-קרקעיים. האקוויפרים עשויים בעיקר מסלעי [[אבן גיר|גיר]] ו[[דולומיט]]. אקוויפר החוף עשוי בעיקר מחול ו[[כורכר]]. האקוויפרים מתמלאים מ[[גשם|מי גשמים]] שמחלחלים דרך הקרקע או ממקורות אחרים (כגון מים שמוחדרים במיוחד לתת-הקרקע). קיימת סכנה ששאיבה מוגברת ממאגר כזה תגרום לירידת מפלס קריטית שתביא ל[[המלחת_מי_תהום|המלחתו]], עקב חלחול מים מליחים פנימה. זהו נזק בלתי הפיך שיגרום לפסילת מאגר כזה לשימוש. לפיכך ממלאים את האקוויפרים באופן יזום - מי [[שיטפון|שיטפונות]] וכן מים עודפים שנצברים בכנרת, בשנים ברוכות, מוזרמים אל ה[[אקוויפר]]ים. ירידה ב[[מפלס הכנרת]] היא על כן לעיתים מתוכננת ונובעת מויסות כזה.