2001: אודיסיאה בחלל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ טרול/חסום
שורה 25:
|שם בשפת המקור=<span dir="ltr">2001: A Space Odyssey</span>
|שם=2001: אודיסיאה בחלל}}
'''2001: אודיסיאה בחלל''' (ב[[אנגלית]]: <span dir="ltr">'''2001: A Space Odyssey'''</span>) הוא [[סרט קולנוע|סרט]] אמריקאי משנת 1968 בבימויו של [[סטנלי קובריק]]. התסריט לסרט נכתב על ידי קובריק ו[[ארתור סי. קלארק]], בהשראת ספרו הקצר של קלארק "הזקיף".{{הערה|ד"ר אילנה מודלינגר, [http://techedu.huji.ac.il/journey/art/space.html {{כ}} "אודיסיאה בחלל"], אתר מסע בעידן הטכנולוגי, האוניברסיטה העברית בירושלים, ‏16 באוקטובר 2007}} בעקבות הסרט, קלארק כתב [[רומן]] באותו שם שיצא לאור גם הוא בשנת 1968, שנה לפני נחיתת האדם הראשון על [[הירח]]. הסרט עוקב אחר מסעם של משלחת אסטרונאוטים ל[[כוכב לכת|כוכב הלכת]] [[צדק (כוכב לכת)|צדק]] בעקבות גילויו של [[מונולית]] שחור באדמת הירח אשר משדר [[גלי רדיו|אותות רדיו]] אל עבר צדק. כמו כן, הסרט עוסק ב[[אקזיסטנציאליזם]], [[אבולוציית האדם]], טכנולוגיה, [[בינה מלאכותית]], [[טרנס הומניזם]], ובאפשרות של [[חיים מחוץ לכדור הארץ]]. ''2001: אודיסיאה בחלל'' נודע בשל [[מדע בדיוני קשה|דיוקו המדעי]] בכל הנוגע לטיסות לחלל והציג [[אפקטים מיוחדים|אפקטים ויזואליים]] חדשניים לתקופתו. הדיאלוגים בסרט הם מעטים וה[[פסקול]] מורכב ברובו מיצירות של [[מוזיקה קלאסית]] וביניהן "[[כה אמר זרתוסטרא (שטראוס)|כה אמר זרתוסטרא]]" של המלחין [[ריכרד שטראוס]] ו"[[הדנובה הכחולה]]" של [[יוהאן שטראוס (הבן)|יוהאן שטראוס]].
 
''2001: אודיסיאה בחלל'' מומן והופץ על ידי חברת ההפקות [[מטרו גולדווין מאייר]] האמריקאית, אך צולם ונערך ברובו באולפני החברה באנגליה. בעת יציאתו לאקרנים, הוא התקבל בביקורות מעורבות אך עדיין הפך לסרט הרווחי ביותר בשנת 1968 בצפון-אמריקה. הסרט היה מועמד לארבעה [[פרס אוסקר|פרסי אוסקר]], וזכה ב[[פרס אוסקר לאפקטים הטובים ביותר|פרס האפקטים הויזואליים]]. בשנת 1984, יצא לאקרנים סרט המשך בשם ''2010'' בבימויו של פיטר היאמס.
שורה 43:
 
===המשימה אל צדק===
שמונה עשר חודשים לאחר מכן, החללית ''דיסקברי 1'' נמצאת בדרכה ל[[כוכב לכת|כוכב הלכת]] [[צדק (כוכב לכת)|צדק]] ועל סיפונה צוות בן חמישה אסטרונאוטים; ד"ר דייוויד באומן, ד"ר פרנק פול ועוד שלושה מדענים אחרים שנמצאים ב[[הקפאה קריוגנית]]. רוב הפעולות של החללית נשלטות על ידי המחשב ''HAL 9000'', מחשב בעל [[בינה מלאכותית חזקה]] אשר מכונה על ידי האסטרונאוטים בשם האל. האל מאופיין כמחשב אשר חסין משגיאות או תקלות ובמהלך ראיון של הצוות עם רשת הטלוויזיה [[BBC]], באומן נשאל האם להאל יש רגשות ועונה כי זה אכן נראה כך אך האמת אינה ידועה.
 
במהלך המסע לצדק האל שואל את באומן לגבי המסתוריות יוצאת הדופן והסודיות הסובבת את המשימה אך אז קוטע את עצמו ומדווח על תקלה המתקרבת ובאה במכשיר אשר שולט באנטנה הראשית של החללית. בעזרת רכב חלל חיצוני, האסטרונאוטים מחליפים את הרכיב שלכאורה תקול אך לא מוצאים בו כל תקלה. האל מציע להתקין בחזרה את הרכיב התקול ולתת לו להתקלקל כדי שהתקלה תימצא. מרכז הבקרה מסכים לכך אך מודיע לאסטרונאוטים כי על פי מחשב ''HAL 9000'' תאום אשר נמצא במרכז הבקרה, תחזיתו של המחשב הנמצא בחללית שגויה. כאשר האל נשאל לגבי התקלה, הוא מתעקש שהטעות בתחזית מקורה בטעות אנוש כלשהי מאחר ומחשב מסוג זה מעולם לא טעה. האסטרונאוטים באומן ופול, בעודם מודאגים מהתנהגותו של האל, נכנסים לאחד מרכבי החלל כדי לדבר על התקרית מבלי שהאל ישמע את דבריהם. למרות אמינותם של מחשבים מסדרת HAL, לשניים יש חשדות לגביו אך הם מחליטים לפעול לפי הצעתו ולהחליף בחזרה את הרכיב. הם מחליטים שאם אכן יתגלה שהאל שגה, הם ינתקו אותו. במהלך שיחתם של באומן ופול, האל מצליח לראות אותם דרך חלקו השקוף של רכב החלל ומצליח לקרוא את שפתיהם בעודם מדברים על תכניתם.