בנימינה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לדונם
ידידה1 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 9:
בחפירות הצלה שביצעה [[רשות העתיקות]] באזור [[בורג' בנימינה]] בשנת [[2011]] התגלו שרידי התיישבות מ[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|התקופה הביזנטית]], וכן קברים, ככל הנראה של מוסלמים, מ[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|התקופה העות'מאנית]]{{הערה|1=[http://www.magazin.org.il/inner.asp?page=17&article=6033 בנימינה הביזנטית], יואב איתיאל, מגזין המושבות 26.8.2011}}.
 
[[תחנת הרכבת בנימינה]] נקראה על שם, הברון אברהם '''בנימין''' [[אדמונד ג'יימס דה רוטשילד]], עוד בטרם הוקם היישוב "בנימינה" שנקרא כשמה של התחנה (זהו המקרה´היישוב היחיד בארץ שבו יישוב נקראשנקרא בשמה של תחנת רכבת´). תחנת בנימינה נפתחה לנוסעים ולסחורות{{הערה|דו"ח הנציב העליון, הרברט סמואל, על פלשתינה לתקופה שבין יולי 1920 עד דצמבר 1921}} ב-[[11 ביולי]] [[1921]] בקו [[חיפה]]-[[קנטרה]], שהופעל בימי [[המנדט הבריטי]]{{הערה|15 ביולי The Palestine Weekly, 1921}}, בשטחה של תחנת רכבת צבאית לשעבר שנקראה בשם "קיסריה".
 
בנימינה נוסדה בידי בנים של עולי [[העלייה הראשונה]], ממושבותבשנת האזור[[1921]] רכשה חברת יק"א את אדמות א-זַּרְקַאנִיֶה ("שעל נחל זרקא"- נחל תנינים) ובבית החווה שבמרכזן התיישבו שתי קבוצות של מתיישבים. המתיישבים החדשים התאחדו עם חלק ממעבדי [[אדמות אלברג']] - והם כללו בני מושבות ותיקות, בוגרי בית הספר [[מקוה ישראל]] ובני המושבות הסמוכות באזור [[זיכרון יעקב]] ו[[גבעת עדה]]) ועוליעם עולי [[העלייה השלישית]], שהתיישבוויחד בההם יסדו בשנת ב-[[1922]] את בנימינה והתיישבו בה.
המושבה הוקמה לאחר ייבוש ה[[ביצות]] באזור, והיא היתה ´המושבה הראשונה´ שהוקמה לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]]. טקס חנוכת המושבה החדשה נערך ב[[ט"ו בשבט]] תרפ"ג{{הערה|1= http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/?action=tab&tab=browse&pub=DHY [מתוך כתבה בעיתון "דואר היום" 5.2.1923 עמוד 3]}}. אדמת היישוב נרכשה מידי [[פיק"א]], היישוב היה [[חקלאות|חקלאי]] בתחילתו. פקידות הברון רוטשילד, שהביאה את המתיישבים הראשונים לבנימינה, הביאה גם משפחות [[יהדות גאורגיה|יוצאי גאורגיה]], לסייע בחקלאות, ובתעשיית הבשמים. מפעל "יסמין" לייצור בשמים לייצוא נפתח במושבה בשנת [[1925]]{{הערה|1={{דבר||שכונת היסמין|1936/06/03|00409}}}}. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] הצטרפו קבוצות רבות למקום והוא גדל במהירות. בנוסף הגיעו אל האזור קבוצות עבודה כגון [[קבוצת מנורה]] בהנהגת [[גרשון שץ]] לעבודה בייבוש [[ביצות כבארה]].
 
בשנת [[1940]], בעקבות פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] והמערכה בצפון אפריקה, הקים [[הצבא הבריטי]] את "מחנה 101" על הדרך לזכרון יעקב, בסמוך לתחנת הרכבת. המחנה קלט חיילים פצועים שטופלו והחלימו בו וכן חיילים מיחידות שפורקו או פוזרו וצורפו ליחידות חדשות. לאחר תום המלחמה עסקו החיילים בעיקר בשמירה על מתקני הרכבת ומסילת הברזל, בשמירה על חוף הים בפני הסתננות [[העפלה|מעפילים]] ובחיפוש אחר [[סליק]]ים של נשק בלתי-חוקי. המחנה פונה בשנת [[1948]] עם תום המנדט והפך ל"[[מעברה|מעברת]] בנימינה" זמן קצר לאחר מכן (כיום שוכנות במקום "גבעת ישורון", "שכונת ורבורג" וחלק מאזור התעשייה). בשנת [[1952]] הקים יוסף צבי זלצר, עולה מ[[הונגריה]] ו[[יינן]] במקצועו, את יקב "אליעז" (כיום "[[יקב בנימינה|יקבי בנימינה]]") בשטח מפעל הבשמים. בשנות השישים היה זה היקב השני בגודלו בישראל.