גימטריה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Hexagone59 (שיחה | תרומות)
מ הגהה
"מילוי" ו"עם הכולל" הם השיטות הנפוצות וצריכות להופיע ראשונות + טבלה במילוי, עריכה
שורה 118:
 
===שיטות גימטריה נוספות===
{| class=wikitable bgcolor="#ccccff" align="left" border="1" cellpadding="3"
|-
|colspan="2" align="center" bgcolor=lightblue| '''ערכי האותיות{{ש}}במילוי'''{{הערה|ישנן אותיות בהם יש כמה אפשרויות מילוי (למשל וו/ויו/ואו), והערך הגימטרי משתנה בהתאם. הנתונים בטבלה לפי הכתיב הנפוץ.}}
|-
!אות!! ערך
|-
|[[א]]לף||111
|-
|[[ב]]ית||412
|-
|[[ג]]ימל||83
|-
|[[ד]]לת||434
|-
|[[ה]]א||6
|-
|[[ו]]יו||22
|-
|[[ז]]ין||67
|-
|[[ח]]ית||418
|-
|[[ט]]ית||419
|-
|[[י]]וד||20
|-
|[[כ]]ף||100
|-
|[[ל]]מד||74
|-
|[[מ]]ם||80
|-
|[[נ]]ון||106
|-
|[[ס]]מך||120
|-
|[[ע]]ין||130
|-
|[[פ]]א||81
|-
|[[צ]]די||104
|-
|[[ק]]וף||186
|-
|[[ר]]יש||510
|-
|[[ש]]ין||360
|-
|[[ת]]יו||416
|}
 
בנוסף לשיטת הגימטריה הבסיסית, שבה ניתן לכל אות ערך מספרי, התפתחו שיטות גימטריה נוספות, המאפשרות להגיע לשוויונות שאינם נוצרים בשיטה הבסיסית. אחדות מהן מופיעות בספרו של רבי [[משה קורדובירו]], "פרדס רימונים", ובהן:
* '''מילוי אותיות''': ערכה של אות שווה לערך השם המלא של האות, כלומר אם נפתח את כל אחת מן האותיות במילה לכדי מילה בפני עצמה. לדוגמה, א תהיה "אלף", ב תהיה "בית", וכך נוכל לחשב את הערך הגימטרי של כל אחת מן האותיות - והסכום הכולל של כל האותיות נקרא גימטריה במילוי אותיות. למשל, האות ח שנכתבת "חית" תהיה בעלת ערך גימטרי של 418. קיימת גם שיטה של חישוב המילוי בלבד בלי האות עצמה (למשל חית = 410). שיטה זו נקראת '''אותיות פנימיות'''.
* '''עם הכולל''' (לעיתים רבות ב[[ראשי תיבות]]: '''עה"כ'''): הוספת המילה עצמה כמספר אחד לערך הגימטריה.
* '''מספר מעוגל''', שאינו מביא בחשבון את האפסים בעשרות ובמאות, ולכן, למשל, ל = 3, ק = 1. שיטה זו נקראת גם "מספר קטן" (ראה למטה: גימטריה קטנה).
* '''מספר מרובע''', שבצד אחד של המשוואה נלקחים ערכים הריבועים של מספרי האותיות. דוגמה: דוד = 4<sup>2</sup> + 6<sup>2</sup> + 4<sup>2</sup> = 68 = חכם.
* '''מספר קדמי''', שבו ערכה של אות שווה לסכום ערכי כל האותיות החל מהאות א ועד לאות הנתונה. דוגמה: ג = 1 + 2 + 3 = 6.
:דוגמה נוספת: כ = 10+20+... +1+2+3 = 75.
* '''מילוי אותיות''': ערכה של אות שווה לערך השם המלא של האות, כלומר אם נפתח את כל אחת מן האותיות במילה לכדי מילה בפני עצמה. לדוגמה, א תהיה "אלף", ב תהיה "בית", וכך נוכל לחשב את הערך הגימטרי של כל אחת מן האותיות - והסכום הכולל של כל האותיות נקרא גימטריה במילוי אותיות. למשל, האות ח שנכתבת "חית" תהיה בעלת ערך גימטרי של 418.
* '''אותיות פנימיות''': כל מילה מורכבת ממספר אותיות, וכל אות בפני עצמה יכולה להיכתב כמילה שלמה, לדוגמה: ס - "סמך". בגימטריה רגילה אנחנו מחשבים רק את הערך הגימטרי של האות הראשונה של מילת האות. אמנם ניתן לחשב את ערכן של כל אותיות מילת האות (מילוי אותיות). וכן ניתן לחשב רק את האותיות הפנימיות, כלומר את האותיות הסופיות ללא האות הראשונה.
* '''עם הכולל''' (לעיתים רבות ב[[ראשי תיבות]]: '''עה"כ'''): הוספת המילה עצמה כמספר אחד לערך הגימטריה.
* '''עם האותיות''': הוספת מספר האותיות שבמילה לערכה של המילה. לדוגמה: המילה "דוגמה" ערכה 54 ועם האותיות ערכה 59.
* '''עם המילים''' (בדרך כלל נקראת '''עם התיבות''', וב[[ראשי תיבות]]: '''עה"ת'''): הוספת מספר המילים שבמשפט לערך הגימטריה שלו. לדוגמה, ערך הביטוי [[שמע ישראל]] הוא 951, ועם המילים - 953.
*'''אותיות קודמות''': הפיכת כל אות לאות שלפניה (א' נהפכת לת') ואז חישוב גימטריה רגילה. לדוגמה: המילה "בית" נהפכת לביטוי "אטש" שערכו הוא 310.
*'''אותיות מאוחרות''': הפיכת כל אות לאות שלאחריה (ת' נהפכת לא') ואז חישוב גימטריה רגילה. לדוגמה: המילה "שלום" נהפכת לביטוי "תמזנ" שערכו הוא 497.