צידוק הדין – הבדלי גרסאות

אין אומרים צידוק הדין בימים בהם לא אומרים [[תחנון]]. ב[[יום שישי|ימי שישי]], או ב[[ערב חג|ערבי חג]] אין אומרים צידוק הדין לאחר שחלף [[חצות היום (הלכה)|חצות היום]]. בערב [[ראש חודש]], בערב [[חנוכה]], ובערב [[תשעה באב]], אומרים צידוק הדין, גם לאחר שחלף חצות היום.{{הערה|לפי מנהג פפד"מ, תמיד אומרים צידוק הדין, אלא שבערב שבת אחר חצות, ערב יום טוב, חול המועד, ראש חדש, חנוכה, פורים ותשעה באב, אומרים אותו בשעה שנושאים את הארון במקום לאומרו אחרי הקבורה. עיין '''מנהגי ישורון''', נוא יארק תשמ"ח, עמ' 38}}

בין חכמי אשכנז, היו שסברו כי בימים שנפסק שלא לומר צידוק הדין, ניתן לומר אותו על כל אדם תוך כדי הליכה, ואילו חכמי [[וורמס|ורמיזה]], היו אומרים אותו רק על אדם חשוב{{הערה|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3/%D7%A9%D7%95%22%D7%AA/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%94 שו"ת חיים יוסף, סימן ה']}}. לפי מנהג פפד"מ, תמיד אומרים צידוק הדין, אלא שבערב שבת אחר חצות, ערב יום טוב, חול המועד, ראש חדש, חנוכה, פורים ותשעה באב, אומרים אותו בשעה שנושאים את הארון במקום לאומרו אחרי הקבורה.{{הערה|'''מנהגי ישורון''', נוא יארק תשמ"ח, עמ' 38}}