הבדלים בין גרסאות בדף "מפלגה"

הוסרו 5 בתים ,  לפני שנתיים
אין תקציר עריכה
מ (שוחזר מעריכות של 46.19.85.103 (שיחה) לעריכה האחרונה של KotzBot)
== סוגי מפלגות ==
מפלגות ניתנות למיון על בסיסים שונים. החלוקות העיקריות:
* חלוקה בין [[מפלגת שלד|מפלגות שלד]], להן ארגון מצומצם וציבור תומכים פסיבי יחסית, ל[[מפלגת המון|מפלגות המון]], אליהן מתחבר האזרח בחיי היום-יום שלו, דרך עשייה פוליטית ולעיתים אף עשייה חברתית שאינה קשורה בפוליטיקה באופן ישיר.
* חלוקה בין מפלגות הפונות לכלל האזרחים, לבין מפלגות הפונות למגזר מסוים.
* חלוקה בין מפלגות המעוניינות בשינוי חברתי מקיף הנוגע בכל תחומי החיים, לבין מפלגות המקדמות רעיון מסוים (חוק ספציפי, מגזר מסוים, תחום חיים מוגדר וכו').
* חלוקה על בסיס הרעיונות אותן מקדמים המפלגות. חלוקה כזו היא לרוב ל[[שמאל וימין בפוליטיקה|שמאל]] לימין ולמרכז.
*חלוקה בין מפלגה המייצגת עולם ערכים מלא, זהות ודרך חיים שלמה, אליהם משתייכים תומכיהן, ואותם הם שואפים להגשים לא רק במישור הכלל-מדינתי, אלא גם בסביבתם הקרובה ובחיי היום-יום, בין אם באמצעות פעילות פוליטית למען המפלגה, ובין אם על ידי הגשמת ערכי המפלגה כפי שהם באים לידי ביטוי בסביבתם. מול מפלגה אשר קיומה הוא אך ורק על מנת לקדם רעיונות במישור הפוליטי.
 
במקרה הראשון, נחשבת המפלגה ל'''תנועה חברתית''', או לחלק מכזו.
 
במדינה בה יש מערכת [[דמוקרטיה|דמוקרטית]] קיימות שתי מפלגות או יותר, המתחרות ביניהן על השליטה במוסדות הנבחרים. במערכת כזו מתקיים '''משחק פוליטי''' המכיל יריבויות עמוקות יותר או פחות, הסכמי תמיכה הדדית, פיצול ואיחוד מפלגות ותהליכים אחרים.
 
ב'''[[מערכת רב-מפלגתית|שיטה רב-מפלגתית]]''', לעומת '''[[מערכת דו-מפלגתית|שיטה דו-מפלגתית]]''', קיימת קרבה וריחוק יחסיים של מפלגות. מידת הקרבה או הריחוק נקבע על פי ההבדל או הדמיון בזהותם, ההרכב הפרסונלי של המפלגות, המשחק הפוליטי ביניהן וההיסטוריה של משחק זה.
 
בשיטה זו קיימת [[מפה פוליטית]] המתארת את קרבתן ואת ריחוקן של המפלגות זו מזו. בדרך כלל מורכבת המפה הפוליטית משני גושים ("ימין" ו"שמאל") עיקריים ומפלגות קטנות המשחקות ביניהם.
 
== בישראל ==
בישראל, פעילותן של מפלגות מוסדרת על ידי חוק המפלגות, התשנ"ב-1992 ובמספר חוקים נוספים כגון חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959, [[חוק הבחירות לכנסת|חוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב), התשכ"ט-1969]] ו[[חוק יסוד: הכנסת]]. מפלגה מוגדרת על ידי החוק כ"חבר בני-אדם שהתאגדו כדי לקדם בדרך חוקית מטרות מדיניות או חברתיות ולהביא לייצוגם בכנסת על ידי נבחרים". במפלגה חייבים להיות 100 חברים, ועליה להיות רשומה אצל [[רשם המפלגות]]. החוק אוסר על מפלגה להתאגד אם במטרותיה יש אחד מאלה: שלילת קיומה של מדינת ישראל כ[[מדינה יהודית ודמוקרטית]], הסתה ל[[גזענות]], תמיכה במאבק מזוין, של [[מדינת אויב]] או של [[ארגון טרור]], נגד מדינת ישראל או יסוד סביר למסקנה כי המפלגה תשמש מסווה לפעולות בלתי חוקיות.
 
החוק אוסר על חברות ביותר ממפלגה אחת. הוא אינו מגדיר את דרך בחירת יו"ר המפלגה ורשימתה לכנסת, אלא קובע רק כי "מועמדי מפלגה לבחירות לכנסת ייקבעו בהליך שיוגדר בתקנון". לפיכך, מפלגות שונות בוחרות את היו"ר שלהן ורשימתן בדרכים שונות. לדוגמה, לקראת [[הבחירות לכנסת ה-18]], במפלגות [[הליכוד]], [[קדימה (מפלגה)|קדימה]] ו[[העבודה]], נבחרו היו"ר והרשימה על ידי כלל חברי המפלגה, בעוד שבמפלגת [[ישראל ביתנו]] נבחר היו"ר על ידי מרכז המפלגה וב[[מפלגת ש"ס]] קובעת [[מועצת חכמי התורה]] את רשימת המפלגה ואת היו"ר. כמו כן, החוק לא קובע איזה מוסדות צריכה כל מפלגה לקיים ומה יהיה סמכותיהם, ולכן אלה נקבעים על ידי כל מפלגה, לרוב באמצעות קביעה [[חוקה]] למפלגה.