שקיעתה ונפילתה של הקיסרות הרומאית – הבדלי גרסאות

גיבון טען שההיסטוריה שכתב היא "ניצחון הברבריות והדת". כתיבתו, "הנייטרלית"הנמנעת מנקיטת עמדה השופטתושופטת בכלים רציונליים הן את הנוצרים והן את ה"[[ברברים (מונח)|ברברים]]", ובמיוחד תיאורו האוהד את [[יוליאנוס הכופר]], עוררעוררה עליו את חמתם של מי שהוא קרא להם "האדוקים, היראים והזהירים". הפרק החמישה עשר, המתעד את הסיבות והגורמים לקליטה המהירה של ה[[נצרות]] ברחבי [[האימפריה הרומית]], והפרק השישה-עשר, הדן ב[[מרטיר|מרטירים]] הנוצרים ודן אותם כ[[מיתוס]], הם שהפריעו במיוחד להוגי דעות ומנהיגים דתיים, וגרמו לאיסורו של הספר עד לזמן האחרון (ב[[אירלנד]], לדוגמה, הותר למוכרו רק בתחילת [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות השבעים של המאה העשרים]]).