עדי גורדון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ למה למחוק את המידע? |
ויקיזציה |
||
שורה 22:
'''עדי גורדון''' (נולד ב-[[4 במרץ]] [[1966]]) הוא [[כדורסלן]] עבר [[ישראל]]י הנחשב לאחד מגדולי ה[[רכז]]ים ששיחקו ב[[ישראל]].
==ביוגרפיה==
נולד ב[[בנימינה]]. הוריו התגרשו בצעירותו. כילד שיחק [[טניס]], [[טניס שולחן]] ו[[כדורגל]]
כשרונו בתחומי הספורט השונים הביא אותו לנקודה בה היה צריך לבחור בין הכדורגל ל[[כדורסל]]. למרות גובהו הנמוך יחסית לענף, 1.80 מ', בחר גורדון בכדורסל.
את דרכו ככדורסלן התחיל בגיל 14 וחצי כרכז ב[[מכבי חדרה (כדורסל)|מכבי חדרה]]. בגיל 18 עבר לשחק ב[[ליגת העל בכדורסל|ליגה הלאומית]], הליגה הראשונה דאז, במדי [[מכבי חיפה (כדורסל)|מכבי חיפה]] תחת המאמן [[פיני גרשון]]. במחזור הראשון של אותה עונה זימנה ההגרלה למכבי חיפה משחק בית נגד האלופה [[מכבי תל אביב (כדורסל)|מכבי תל אביב]]. במשחקו הראשון אי פעם בליגה הלאומית, קלע גורדון סל ניצחון בשנייה האחרונה של המשחק. כבר מעונה זו ניכר היה שגורדון מצטיין במיוחד בדקות ההכרעה, תכונה שבלטה לאורך כל הקריירה שלו, הרצופה משחקים אותם הכריע בדקות הסיום. ▼
▲
בשנה זו גורדון היה עדיין שחקן נוער במכבי חיפה
לאחר 5 שנים במכבי חיפה, עבר גורדון ל[[הפועל חיפה (כדורסל)|הפועל חיפה]] שהתפרקה זמן קצר לאחר מכן. עדי נדד ל[[הפועל גליל עליון]] לשנה אחת ואז עבר ל[[הפועל ירושלים (כדורסל)|הפועל ירושלים]], שם זכה לפריצתו הגדולה, ולמעמד של אחד מבכירי השחקנים בארץ.
===בירושלים ובחולון===
בעונותיו בירושלים הציג גורדון יכולת מעולה ומעוררת השראה, ובעיקר התפרסם בזכות יכולת ניהול המשחק וקבלת ההחלטות שלו. גורדון הוביל את ירושלים להישגים ולמעמד של אחת הקבוצות הטובות בליגה. בין היתר הנחילה הקבוצה תבוסות צורבות ליריבה המושבעת והאלופה הנצחית [[מכבי תל אביב (כדורסל)|מכבי תל אביב]]. באותן שנים נוצר קשר מיוחד בין השחקן לאוהדי הקבוצה, שעתיד לשחק תפקיד חשוב בגורלה.
בעונת 94/95 עקב בעיות כספיות בירושלים עזב גורדון את הקבוצה, יחד עם סמל אחר של הקבוצה, [[דורון שפע]], ל[[הפועל חולון (כדורסל)|הפועל חולון]] שאומצה באותה שנה על ידי איש העסקים [[נחום מנבר]]. הציפיות היו גבוהות וכך גם התוצאות: חולון הגיעה למקום שני בליגה הסדירה, ול[[גביע המדינה בכדורסל 1994/1995|גמר גביע המדינה]] בו הפסידה ל[[בני הרצליה]]. לאורך כל אותה עונה אוהדי הפועל ירושלים, שהמשיכו לראות בו את סמלה הבלתי מעורער של הקבוצה, המשיכו לשיר לו שירים במשחקים ולקרוא לו לשוב. בזכות קשר מיוחד זה הצליח גורדון לשכנע את הספונסר מנבר להעביר את תמיכתו להפועל ירושלים, ולהחזיר אליה את גורדון ואת שפע.
בעונת 95/96 הוביל גורדון את ירושלים לתואר הראשון שלה אי פעם - [[גביע המדינה בכדורסל 1995/1996|גביע המדינה]], באחד ממשחקי הגמר הגדולים והזכורים ביותר בכדורסל הישראלי. לאחר שקלע את סל הניצחון מול בני הרצליה בחצי הגמר, שב וקלע גם בגמר את סל הניצחון המכריע בשנייה האחרונה, מעל [[טום צ'יימברס]].
בעונה הבאה, בניגוד לכל הציפיות ומול קבוצה חזקה מאוד של מכבי, שחזרה ירושלים את הישגה, ו[[גביע המדינה בכדורסל 1996/1997|זכתה שוב בגביע המדינה]] לאחר משחק גדול נוסף של גורדון, בו קלע 32 נקודות (מתוך 89 של ירושלים). באותה עונה גם הגיעה הקבוצה לרבע גמר גביע אירופה למחזיקות גביע, לאחר שבמשחק שמינית הגמר נגד פנרבחצ'ה הטורקית, קלע גורדון [[זריקת עונשין (כדורסל)|זריקת עונשין]] מכריעה והחטיא במכוון את הזריקה השנייה, וכך מנע התקפה מתוכננת של הטורקים.
===בנבחרת ישראל===
בגיל 19 גורדון זומן לראשונה לנבחרת ישראל. מאמנה אז היה צביקה שרף אשר אימן את מכבי תל אביב ובנוסף היה בסכסוך מתמיד עם פיני גרשון שגורדון הי מזוהה איתו בתחילת דרכו
ב-1993
באותה תקופה היו לגורדון עימותים רבים עם מאמן הנבחרת דאז [[צביקה שרף]] שבשיאם בשנת 1997 בעונת שיא בה נבחר לשחקן העונה על ידי מאמני הליגה החליט לפרוש לפני התכנסות הנבחרת לאליפות אירופה
===הפרישה מכדורסל מקצועני===
עונתו האחרונה של גורדון בירושלים (97/98) לא הייתה עונה שזכורה לטוב - בעיקר בעקבות בעיות
לאחר הפרישה התרכז גורדון בפעילות רוחנית, תוך שהוא מבודד עצמו מן התקשורת ואף מקהל האוהדים הישן שלו ומופיע רק באירועים בעלי הקשרים חברתיים.
==יחסיו עם קהל האוהדים==
אחד הדברים הבולטים בביוגרפיה של גורדון הוא יחסיו המיוחדים עם קהל האוהדים הירושלמי. בין היתר מימן גורדון מכספו הפרטי את הטסתה של קבוצת ילדים למשחק הקבוצה ב[[אילת]].
בתקופה השנייה שלו בירושלים חילק גורדון בחינם אלפי חולצות לאוהדים עליהם מוטבעת הסיסמה משירו של [[אריק איינשטיין]] '''"יש בנו אהבה והיא תנצח"''' - ביטוי שמבטא את פילוסופיית המשחק שלו, ואומץ כסמל על ידי אוהדי הקבוצה .
מערכת היחסים המיוחדת לא נעצרה אצל האוהדים. גורדון, שכבר הפך לסמל של הפועל ירושלים, הוביל את הקבוצה למעורבות עמוקה יותר בענייני הקהילה. הוא הביא לקבוצה את התפישה האומרת כי "ירושלים היא לא קבוצה שיש לה קהל, אלא קהל שיש לו קבוצה". תפיסה זו הוא יישם על ידי הקמת בית ספר לכדורסל בקהילה, השתתפות באירועי צדקה ופעילויות חברתיות אחרות, בין היתר כחבר עמותת [[הפועל קטמון ירושלים]].
שורה 61 ⟵ 62:
* '''להיות מלך אמיתי, אוטוביוגרפיה''', איורים: מירב סלומון. הוצאת [[קונטנטו דה סמריק]], 2008
**הספר תורגם לאנגלית בשם ''' To be a true king : an autobiography''' בתרגום תומר רוזן גרייס ובאותה הוצאה, 2009
**'''מסר הפשטות'''
== קישורים חיצוניים ==
שורה 67 ⟵ 68:
{{פרופילי כדורסלנים}}
{{ש}}{{נבחרת ישראל באליפות העולם בכדורסל 1986}}
{{נבחרת ישראל באליפות אירופה בכדורסל 1987}}
{{נבחרת ישראל באליפות אירופה בכדורסל 1993}}
{{נבחרת ישראל באליפות אירופה בכדורסל 1995}}
{{בקרת זהויות}}▼
{{מיון רגיל:גורדון, עדי}}
[[קטגוריה:כדורסלנים ישראלים]]
שורה 83 ⟵ 82:
[[קטגוריה:כדורסלני הפועל ירושלים]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1966]]
▲{{בקרת זהויות}}
|