יחסי ישראל–מרוקו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 23:
לאורך השנים מרוקו התאפיינה בכך שהיא אחת מ[[מדינות ערב]] היחידות שנחשבת לידידותית לתייר הישראלי ומהווה יעד תיירות עבור ישראלים. מרוקו היא גם בעלת קהילה יהודית בת כ-2,000 נפשות, הקהילה היהודית הגדולה ביותר במדינה ערבית.
 
בחברה המרוקאית יש זרמים מנוגדים ביחסם לישראל וישראליםולישראלים. מצד אחד, גורמים המקבלים את ישראל ושואפים לקיים קשרים עם ישראל ובמיוחד עם ישראלים יוצאי מרוקו. דוגמה לכך הוא ביקורה בישראל ב[[ינואר]] [[2017]] של משלחת שהורכבה מאנשי עסקים ואינטלקטואלים מוסלמים ממרוקו.{{הערה|רויטל עמירן,[http://www.maariv.co.il/culture/music/Article-570463 משלחת מרוקאית מוסלמית: "לא מפחדים להראות אהבה לישראל"], מעריב און-ליין,16/01/2017}} מצד שני, זרמים פאן ערביים, פאן אסלאמיים ופרו-פלסטיניים העוינים לישראל, תומכים ב[[חרם על ישראל|חרם]] עליה ומתנגדים לקשרים מדיניים, תרבותיים או כלכליים. במרוקו פעילים מספר ארגונים הפועלים ברוח זו, שמקיימים לעתים הפגנות נגד סימנים פומביים לקשרים בין ישראל למרוקו, כגון הופעות של אמנים מישראל.{{הערה|[https://f24.my/4QYg.f Manifestation à Casablanca contre le chanteur Enrico Macias, accusé de sionisme], France24, Fevrier 15 2019}}
 
==יחסים כלכליים==