מעונות עובדים – הבדלי גרסאות

רק ב - 1953 נכנס לתוקפו לראשונה חוק בתים משותפים, שאיפשר רישום בעלות של מספר דירות המצויות בפרוסות אופקיות שונות בחלקה אחת. עד אז לא הייתה אפשרות משפטית, לתת יחידת רישום נפרדת, לכל דירה בבניין דירות הבנויות בקומות על חלקה אחת.

 

 

ללא הבנת הרקע המשפטי הזה, לא ניתן להבין את המושגים הארכאיים הבלתי נתפסים, במסמכי היסוד של האגודות (תקנון האגודה, שטר חכירה ראשית ושטר חכירת המשנה).

האגודה השיתופית חברת העובדים היא מעין אגודת ראי של ההסתדרות, והיא הזרוע הכלכלית של ההסתדרות ובעלת נכסיה. לחברת העובדים הוענק במסמכי היסוד של האגודה מעמד מיוחד, של מעין נאמן המפקח על פעילות האגודה, ועל "הטוהר של הפעילות הסוציאליסטית" באגודה. בתור מפקח ונאמן הוענקו לה זכויות רבות כולל הזכות למנות רוב חברי הנהלת האגודה. למעשה כל פעולה הכי קטנה של הדייר בדירתו נזקקת, פורמלית, לאישור "מראש ובכתב" מחברת העובדים. כאשר האגודה מתפרקת חברת העובדים אמורה לבוא בנעליה על מנת לשרת את חבריה, שכן לאחר בניית השיכון, האגודה מתפקדת למעשה כוועד-בית ("חברת ניהול" המופעלת על ידי הדיירים עצמם) עם סמכויות מורחבות. מעמדה המיוחד של חברת העובדים מוצדק במסמכי היסוד, באמתלה כאילו חברת העובדים פעלה למען ארגון, רכישה ובנייה של השיכון - דבר שהיה נכון בשנים הראשונות של מפעל השיכון ההסתדרותי, אך משולל כל יסוד עובדתי בקשר למפעל מעונות עובדים, שכן חברת שיכון ביצעה את הכל במימון המשתכנים.

 

 

בתחילת שנות ה-1950, אוחדו חברות שיכון ונוה עובד לחברה אחת בשם שיכון עובדים.

 

 

הוקמה ועדה לבחינת מצב השיכון הסתדרותי בראשות [[ראובן ברקת]]. מסקנות הוועדה היו כי יש לבטל את כל המגבלות. היה זה צעד הכרחי להמשך פעילותה של חברת שיכון עובדים. המסקנות אומצו על ידי הוועד הפועל של ההסתדרות והופסקה גביית אחוזים כלשהם עבור קרן אבן העזר ושאר חותכי הקופונים. כן בוטלו ועדות ההערכה והאיסור למכור דירה בשוק החופשי, להשכיר דירות וקביעת [[שכר דירה]] מקסימלי ("שכל משתכן הסתדרותי רשאי לדרוש משכנו... (על מנת ) להצליח להתרומם מעל לאינטרסים הפעוטים של המשתכן ולשוות לנגד עיניו את טובת הכלל ובזה לסייע סיוע של ממש לטהר את האווירה שבה אנו חיים... ").

 

 

==שכונות מעונות עובדים==