בית החולים הדסה (תל אביב) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 51:
==בית החולים בפולקלור המקומי==
 
בית החולים ברחוב בלפור היה חלק בלתי נפרד מן הפולקלור התל אביבי וסביבו התפתחה תרבות וחברה של רופאים ופציינטים. חלק גדול מן הרופאים של תל אביב הקטנה גרו בקרבתו כמו ד"ר ישראל (איז'ו) מרגלית, רופא הפרסונל של בית החולים ואביו של [[דן מרגלית]], ד"ר עקיבא אלפס שביתו ברחוב בלפור 4 בתכנונו של האדריכל [[אלכסנדר לוי]] עומד על תילו עד היום, דוד"ר זלמן בוינובר, ששימש בשנות השלושים רופא מרדים בבית החולים, אביוואחר שלכך פתח מרפאה בקרבת הבניין. בנו, פרופ' [[יורם בוינובר]] – אשר כמו אביו גם הוא עבד בבית החולים וכיוםומאוחר הואיותר שימש מנהל את מכון גסטרו לילדיםילדים ואחת ממחלקות הילדים ב[[בית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים]] שב[[בית החולים תל השומר|מרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר]].
 
גם רופאים שלא היו חלק מן הפרסונל היו בעלי גישה כמעט חופשית בין כותלי בית החולים. [[אילן שחורי]] מספר באתר על ראשית הרפואה בתל אביב{{הערה|1=http://www.mytelaviv.co.il/page.asp?page_parent=871}} על כמה מפצועי ה[[אצ"ל]] שהגיעו לבית חולים לאחר אחת הפעולות ואשר טופלו בחדר הניתוח. שני שוטרים בריטים הגיעו בעקבותיהם והמתינו כדי לעצור אותם. אולם ד"ר '''[[דוד מרגלית]]'''{{הערה|{{תדהר|10|3575|דוד מרגלית}}}}, אישיות תל אביבית ידועה, שהתגורר בקרבת בית החולים (רח' בלפור פינת רח' מלצ'ט) פעיל [[ההגנה]] ויו"ר הוועד הארצי של רופאי [[קופת חולים עממית]], נכנס לבית החולים והגיש לשוטרים [[קפה]] ובתוכו סם הרדמה. השוטרים שתו את הקפה ונרדמו, ובחסות תרדמתם הצליחו אנשי האצ"ל להימלט בלא פגע מבית החולים.