הבדלים בין גרסאות בדף "ג'וזפה פיאצי"

הוסרו 169 בתים ,  לפני שנתיים
מ
ויקינתונים, סקריפט החלפות (), הסרת קישורים עודפים
מ (סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים))
מ (ויקינתונים, סקריפט החלפות (), הסרת קישורים עודפים)
{{מדען
| שם בשפת המקור = Giuseppe Piazzi
|שם=ג'וזפה פיאצי
| תמונה = [[קובץ:Giuseppe_Piazzi.jpg|180px]]
|שם בשפת המקור=Giuseppe Piazzi
| ענף מדעי = [[מתמטיקה]], [[אסטרונומיה]]
|תאריך לידה=[[16 ביולי]] [[1746]]
| ארצות מגורים = [[איטליה]]
|תאריך פטירה=[[22 ביולי]] [[1826]]
| תרומות עיקריות = גילויו את [[קרס (כוכב לכת ננסי)|קרס]] והקמת מצפה הכוכבים ב[[פלרמו]]
|תמונה=[[קובץ:Giuseppe_Piazzi.jpg|180px]]
|כיתוב=
|תרומות עיקריות=גילויו את [[קרס (כוכב לכת ננסי)|קרס]] והקמת מצפה הכוכבים ב[[פלרמו]]
|ענף מדעי=[[מתמטיקה]], [[אסטרונומיה]]
|ארצות מגורים=[[איטליה]]
|פרסים והנצחה=
|הערות=
}}
'''ג'וזפה פיאצי''' ([[איטלקית]]: Giuseppe Piazzi;{{כ}} [[7 ביולי]] [[1746]] - [[22 ביולי]] [[1826]]) היה [[מתמטיקאי]] ו[[אסטרונום]] [[איטלקי]]. היה חבר במסדר התיאטינים, מסדר דתי של [[הכנסייה הקתולית]]. ידוע בעיקר בשל גילויו את [[קרס (כוכב לכת ננסי)|קרס]] (שמעמדו השתנה עם הזמן בין [[כוכב לכת]] ל[[אסטרואיד]] ול[[כוכב לכת ננסי]], היחיד ב[[חגורת האסטרואידים]]) ובשל מצפה הכוכבים שהקים ב[[פלרמו]]<!-- ונקרא על שמו? -->.
 
== קורות חייו ==
אין תיעוד אודות השכלתו של פיאצי ב[[אסטרונומיה]] או ב[[פיזיקה]], אף לא בכתובים הישנים ביותר שבנמצא. עם זאת, סביר להניח שלמד [[אסטרונומיה]] ב[[טורינו]], אולי אצל האסטרונום האיטלקי וחבר [[החברה המלכותית]] של לונדון ג'ובאני בטיסטה בקאריה<!-- Giovanni Battista Beccaria -->. את השכלתו במתמטיקה למד בהדרכתו של המתמטיקאי פרנסואה ז'אקייה<!-- Francesco Jacquier --> בזמן שגר עם חברי מסדרו בכנסיית אנדראה דלה ואללה. ביולי [[1770]] התמנה לראש המחלקה למתמטיקה ב[[אוניברסיטת מלטה]]. בדצמבר [[1773]] החל ללמד מתמטיקה ו[[פילוסופיה]] בקולג'ו דיי נובילי <!-- Collegio dei Nobili --> עד תחילת [[1779]]. לאחר שהויות קצרות ב[[קרמונה]] וב[[רומא]], במרץ [[1781]] החל ללמד מתמטיקה ב[[אוניברסיטת פלרמו]]. ב-19 בינואר החליף תפקיד והתמנה לפרופסור לאסטרונומיה. החל מה-13 במרץ בשנת [[1787]] ועד לסוף [[1789]] השתלם ב[[לונדון]] וב[[פריז]] באסטרונומיה מעשית ועסק בהבאת כלי תצפית לפלרמו, שם הוקם בשנת [[1790]] [[מצפה כוכבים]] שעל מייסדיו נמנה פיאצי. בתקופה זו הכיר פיאצי אסטרונומים רבים [[אנגליה]] ומ[[צרפת]] ורכש מעגל אלטזימוטלי <!-- altazimuthal circle --> מג'ס רמסדן<!-- Jesse Ramsden -->, מגדולי אמני הציוד האסטרונומי בתקופתו. בשנת [[1871]] מינה אותו המלך [[פרדיננד השני מלך הסיציליות]] <!-- Ferdinand II of the Two Sicilies --> למנהל הכללי של המצפים ב[[נאפולי]] וב[[סיציליה]] והורה לו לטפל בסיום הקמתו של מצפה הכוכבים בנאפולי.
 
== עבודותיו כאסטרונום ==
אף על פי שפיאצי היה סבור כי מדובר בכוכב לכת, העדיף לנקוט בשמרנות ולפרסם את תגליתו כ[[שביט]]. על כך כתב לאסטרונום ברנבה אוריאני<!-- Barnaba Oriani --> ממילאן:
 
{{ציטוט|תוכן=פרסמתי את כוכב הלכת הזה כשביט, אך כיוון שהוא איננו מאופיין בערפול {{הערה|1=שביטים נוטים להראות ככתמים לא אחידים של אור, החזקים יותר במרכזם מאשר בשוליהם.}} וכיוון שתנועתו הייתה יחסית איטית ואחידה, הגעתי למסקנה כי ייתכן שמדובר בדבר טוב יותר אף משביט. עם זאת, נשמרתי שלא לתת לחשש זה פומבי.}}
 
מעט אחרי תקופת הגילוי, הפך המעקב אחרי גרם השמיים לבעייתי, כיוון ששעות הופעתו הקשו על חיזויו עקב אור השמש החזק. עקב קושי זה, פנה פיאצי אל המתמטיקאי [[קרל פרידריך גאוס]] וביקש את עזרתו בהסקת נתונים מתוך תצפיותיו. בניסיונו לטפל בסוגיה זו, פיתח גאוס את [[שיטת הריבועים הפחותים]], בעזרתה נחזה מסלולו של גרם השמיים ונקבע כי זהו אכן כוכב לכת קטן. באופן מקרי, תאם מיקומו את [[חוק טיטיוס-בודה]].