אבשלום – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 24915754 של Theshumai (שיחה) לא שייך לפה, ואם שייך זה לתחומי 'ארכאולוגיה ומקרא' או למצער לערכי 'בית דוד' או משהו כזה ... בכללי - ציון העובדה כי כל המפורט פה פשוט 'לא היה ולא נברא', לפי 'ממצאי הארכאולוגיה', אין לה ערך, וגם לא תרומה אמיתית להבנתו, מלבד אולי תרומה לתחושת הידענות 'הרציונלית' של אלה שמעוניינים לחוש בה |
מ שוחזר מעריכות של 185.175.33.146 (שיחה) לעריכה האחרונה של Theshumai |
||
שורה 34:
[[ניסן אררט]] טוען שאבשלום הוא שניצל את חולשת אמנון ותמרן אותו ואת תמר על מנת ליצור אמתלה לסילוק אמנון מהקרב על ירושת מלכות אביהם. ביסוס עיקרי לטענה זו נובע מהעובדה ש[[יונדב בן שמעה|יונדב, בנו של שמעה אחי דוד]], שהיה האיש שתכנן למען אמנון (לכאורה) את נסיבות בידודה ואינוסה של תמר, הוא זה שמביא את הידיעה על רצח אמנון לדוד המלך ודואג להבהיר כי ההתנקשות הייתה מכוונת נגד אמנון בלבד כנקמה על אונס תמר, ולא כ[[רצח פוליטי]] במטרה להסיר את יורש העצר מהמרוץ לכתר{{הערה|ניסן אררט, '''אמת וחסד במקרא''', ספרית אלינר, ירושלים תשנ"ג, עמודים 242-269.}}.
<gallery widths="160px" heights="160px" perrow="5">
קובץ:Mattia Preti - Baldassarre's Feast - WGA18380.jpg|המשתה של אבשלום, ציור של מתיה פרטי מ[[המאה ה-17]].
קובץ:Mattia Preti - La Festa di Assalonne.jpg|המשתה של אבשלום והריגתו של אמנון ציור של מתיה פרטי.
שורה 192:
[[רש"ר הירש]] כתב על האמור בפרק: "דוד המלך, נתפס בתאוות היצר, הפר את המוסר ואת אושרו המשפחתי של אחד מנתיניו והוא נושא עתה את עוונו בבריחתו מפני בנו, עצמו ובשרו, שגזל ממנו את כס מלכותו וביתו. קצף עמו, תוכחתו והאשמתו, מביאים אותו לידי ייאוש, ובעצם העובדה שהוא שכב, ישן והקיץ שוב - הוא מוצא את הביטחון שה' לא נואש ממנו, ובכך הוא מביע ללב כל השקועים בחטא ויגון את הנחמה ואת עוז הרוח שאי אפשר לגזלם לעולם: איש אשר ה' מניחו לקום משנתו לקראת יום חדש, מובטחת לו בזאת עזרת ההשגחה העליונה במאמציו לשוב ולזכות בטוהר חיים ושמחת חיים".
== בארכאולוגיה ==
החל מימיו של [[יוליוס ולהאוזן]] בסוף [[המאה ה-19|המאה התשע עשרה]] התבססה התפיסה במחקר לפיה מרבית הסיפורים על אודות משפחתם של דוד המלך ואבשלום המופיעים בספר שמואל משקפים חיבורים עתיקים הכוללים תיעוד היסטורי אמין בעיקרו, וכי הם נכתבו בסמוך לזמנם של המאורעות המסופרים, בימי דוד או [[שלמה]], גם אם עברו מאז אי אילו עריכות.
אסכולות אחרות שהתפתחו במהלך החלק השני של [[המאה העשרים]] ערערו על הקונצנזוס אודות זמן חיבורם של סיפורי דוד ואבשלום ועל מהימנותם ההיסטורית. היו [[חקר המקרא|חוקרי מקרא]] שהחלו לראות בהם יצירה ספרותית בדיונית מעיקרה שנכתבה בהדרגה בתקופות מאוחרות יותר, כמו תקופת [[יאשיהו]], [[גלות בבל]] ו[[התקופה הפרסית]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://books.google.co.il/books?id=2Vo-11umIZQC&pg=PA153&lpg=PA153&dq=Deuteronomy+John+W+Rogerson&redir_esc=y#v=onepage&q=Deuteronomy%20John%20W%20Rogerson&f=false|הכותב=|כותרת=Eerdmans Commentary on the Bible|אתר=|תאריך=}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.openu.ac.il/zmanim/zmanim94/94-neeman.html|הכותב=|כותרת=לשחזור ההיסטוריה הקדומה של עם ישראל: מקרא, ארכאולוגיה וכתיבת היסטוריה|אתר=|תאריך=}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://books.google.co.il/books?id=ATDWInu5VCwC&pg=PR7&dq=Deuteronomy&redir_esc=y&hl=iw#v=onepage&q&f=false|הכותב=|כותרת=Deuteronomy: Issues and Interpretation|אתר=|עמודים=5|תאריך=}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://books.google.co.il/books?id=pPy3gXJDI7AC&pg=PA271&lpg=PA271&dq=Deuteronomy+1-4+addition+%22persian%22&source=bl&ots=Fl7HT1VApx&sig=pNUPm7X3fZ19y_HsHF31LpjCkvA&hl=iw&sa=X&ved=2ahUKEwjBmeD8uIbdAhWIKCwKHSosBF8Q6AEwC3oECAQQAQ#v=onepage&q=PERSIAN&f=false|הכותב=|כותרת=The Formation of the Hebrew Bible: A New Reconstruction|אתר=|עמודים=206-204|תאריך=}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://mikudim.co.il/images/files/file-999.pdf|הכותב=|כותרת=מלכים ונביאים|אתר=|תאריך=}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.researchgate.net/publication/281726052_The_Late_Persian_Formation_of_the_Torah_Observations_on_Deuteronomy_34|הכותב=|כותרת=The Late Persian Formation of the Torah: Observations on Deuteronomy|אתר=|תאריך=}}</ref>. מגמה זו הצטרפה למגמה מקבילה ב[[ארכאולוגיה]], שקראה תיגר על הנחת קיומה של [[ממלכת ישראל המאוחדת]] כפי שהיא מתוארת במקרא כרקע לפעילותם של דוד ואבשלום.
נכון ל[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21]], עצם קיומה של שושלת [[בית דוד]] מוסכמת על החוקרים, אך ישנה מחלוקת בדבר אמיתות תיאור עלילתו של אבשלום ויתר בני משפחת המלוכה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=lWyHy0nxqMc&list=PLNiWLB_wsOg56IVOunaES9qw3FAVJrZXA&index=2|הכותב=פרופסור עודד ליפשיץ|כותרת=עלייתה של האימפריה האשורית וחורבנה של ממלכת ישראל|אתר=|מידע נוסף=דקות 13:47-12:58|תאריך=}}</ref>. הטענות כנגד אמיתות סיפורי אבשלום מתבססות על [[ממצא ארכאולוגי|הממצאים הארכאולוגים]] שנמצאו נכון לשנת 2013, שלפיהם כמות התושבים שהייתה באזור ממלכת יהודה לפני היווסדה נעה בין מאות לאלפי אנשים, וכן לא מעידים הממצאים, למשל, על מערכת [[ביורוקרטיה|ביורוקרטית]] מתקדמת המאפיינת ממלכה מסודרת<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=lWyHy0nxqMc&list=PLNiWLB_wsOg56IVOunaES9qw3FAVJrZXA&index=2|הכותב=פרופסור עודד ליפשיץ|כותרת=עלייתה של האימפריה האשורית וחורבנה של ממלכת ישראל|אתר=|מידע נוסף=דקות 26:23-10:24|תאריך=}}</ref>.
== ייצוגיו בתרבות ==
| |||