הבדלים בין גרסאות בדף "חלזונות"

הוסרו 2 בתים ,  לפני שנה
מ
←‏החילזון והאדם: הגהה, replaced: דיי ← די
מ (←‏החילזון והאדם: הגהה, replaced: דיי ← די)
==החילזון והאדם==
[[קובץ:Chemnitzia etc - Sowerby.jpg|ממוזער|200px|איורי קונכיות במסגרת מדע ה[[קונכיולוגיה]]]]
בני אדם רבים מרותקים ממגוון ה[[קונכייה|קונכיות]] ה[[ספירלה|ספירליות]] של החלזונות השונים (הנקראים גם "שבלולים"). יש הנוהגים לאסוף קונכיות וצדפות על שפת הים ובמקומות רבים המצויים לאורך החוף ואף [[צלילה|צוללים]] אוספים קונכיות מרשימות מ[[קרקעית הים]] ומציעים אותן למכירה. למעשה, חקר הרכיכות ([[מלקולוגיה]]) החל באיסוף, מיון וקיטלוג של קונכיות, ענף שנקרא [[קונכיולוגיה]]. [[אריסטו]] היה הראשון לפרסם מחקר על הרכיכות ופרסום זה היה קנוני עד [[הרנסאנס]] ותחיית המדעים. בתחילת [[העת החדשה]] איסוף קונכיות והצגתן לראווה בארונות תצוגה (שנקראו "קאבינט") היה פופולרי למדיילמדי בקרב מעמד ה[[אצולה]] ועודד מסעות ומשלחות לאיסוף קונכיות אקזוטיות ברחבי העולם. בהמשך, עם התחזקות [[מדעי הטבע]] בסוף [[המאה ה-17]] החל מחקר [[ביולוגיה|ביולוגי]] ושיטתי יותר של הרכיכות והחלזונות בפרט.
 
ב[[ישראל]], השבלול הוא אחת מהחיות החביבות בעיקר על ילדים, זאת הודות לקונכייתו. מוכר בארץ גם שיר ילדים נודע "ברל'ה צא החוצה": ("ברל'ה ברל'ה, צא החוצה! אמא ואבא יתנו לך עוגה!"). לקראת תחילת עונת ה[[סתיו]] ניתן לראות עשרות קונכיות של חלזונות, בדרך כלל ממין [[דרחול השיח]] הנפוץ ב[[מישור החוף]], הדבוקות לגבעולי קוצים, ומחכים לגשם הראשון.