פרידריך האייק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏השפעה וביקורת: הגהה, replaced: דיי ← די
שורה 125:
מילטון פרידמן טען שקיים פרדוקס בדעותיו של האייק. הוא התייחס להגנתו הנמרצת של האייק שהתפתחותה של "היד הנעלמה" יצרה מוסדות כלכליים טובים יותר ממה שניתן היה ליצור על ידי תכנון רציונלי. פרידמן ציין באירוניות כי האייק הציע להחליף את המערכת המוניטרית שנוצרה כך במבנה מכוון שהוא עצמו עיצב.
 
על מילטון פרידמן עצמו האייק השפיע רבות ותרם הרבה להתפתחותו האינטלקטואלית. פרידמן כתב כי:<blockquote>"ההתעניינות שלי בפוליטיקה הציבורית ובפילוסופיה הפוליטית הייתה אקראית למדיילמדי לפני שהצטרפתי לפקולטה של ​​אוניברסיטת שיקגו. שיחות בלתי פורמליות עם עמיתים וחברים עוררו עניין רב יותר, אשר חוזקו על ידי ספרו העוצמתי של האייק "הדרך אל השעבוד", ועל ידי נוכחותי בפגישה הראשונה של אגודת מונט פלרין ב-1947, וכן בשיחות עם האייק לאחר שהצטרף לסגל האוניברסיטה בשנת 1950. בנוסף, האייק משך קבוצה יוצאת דופן של תלמידים שהוקדשו לאידאולוגיה ליברלית. הם הקימו כתב עת בשם "The New Individualist Review", שהיה כתב העת הפובליציסטי הבולט במשך כמה שנים. אני שימשתי כיועץ לכתב העת ופרסמתי מספר מאמרים בו."</blockquote>מבחינה איטלקטואלית ואקדמית השפעתו הייתה מרחיקת לכת על כלכלה, פוליטיקה, פילוסופיה, [[סוציולוגיה]], פסיכולוגיה [[אנתרופולוגיה|ואנתרופולוגיה]]. לדוגמה, הדיון בספרו "הדרך לשעבוד" על האמת, השקר והשימוש בשפה השפיעו על כמה מתנגדי הפוסט-מודרניזם המאוחרים.
 
לראיית העולם שפיתח ולשני ספריו, "הדרך לשעבוד" ו"חוקת החירות" היו השפעה גדולה על מנהיגים דמוקרטיים [[שמרנות|שמרנים]] במערב, ביניהם [[וינסטון צ'רצ'יל]] (שמפלגתו השמרנית מימנה את הוצאת כתביו בתקופת הצנע שאחרי מלחמת העולם), [[מרגרט תאצ'ר]], [[רונלד רייגן]] ואף [[ג'ורג' ווקר בוש|ג'ורג' וו. בוש]]. רבים מהיועצים של מנהיגים אלו היו מקורבים אליו או למדו תחתיו.