ישראל פרידמן (צ'ורטקוב) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת שדה סיבת הפטירה בתבנית:אדמו"ר (תג) (דיון) |
מ הגהה, replaced: מוינה ← מווינה (2) |
||
שורה 34:
כבר בצעירותו סייע לאביו בהנהגת העדה. החל לכהן כאדמו"ר לאחר פטירת אביו ב[[הושענא רבה]] [[תרס"ד]] ([[1903]]). לחצרו ב[[צ'ורטקוב]] נהרו אלפי חסידים ובתוכם עשרות רבנים, שהמפורסם שבהם הוא הרב [[מאיר שפירא]] מלובלין, ראש [[ישיבת חכמי לובלין]] ומייסד [[הדף היומי]].
רבי ישראל פרידמן היה גם עסקן ציבור פעיל. יחד עם אדמו"רי בית רוז'ין הקים את "הסתדרות החרדים" שהשתלבה אחר כך בתוך [[אגודת ישראל]] שנוסדה באותה תקופה. היה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל והשתתף ב[[הכנסייה הגדולה|כינוסיה]]. בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר ל[[וינה|ווינה]], ששימשה באותה עת כמקום מפלט ליהודים רבים ובהם אדמו"רים ורבנים. בתקופה הזו שבין שתי מלחמות עולם, נהג להגיע לצ'ורטקוב בחגים. בדרכו
נפטר ב[[י"ג בכסלו]] [[תרצ"ד]] ונטמן בווינה בחלקת אדמו"רי בית רוז'ין. בלווייתו השתתפו רבבות בני אדם. דברי תורתו כונסו בסדרת הספרים "גנזי ישראל".
שורה 51:
עיקר מרכזי במשנתו היה השלום והאחדות בעם ישראל. כדי לא לעורר מחלוקת הסכים לוותר על רעיונות מסוימים אף על פי שחשב שהם רעיונות טובים, באומרו, שאמנם רעיונות אלו חיוביים אבל פירותיהם יגיעו רק בעוד כמה שנים בעוד שהמחלוקת תהיה כבר בהווה. באחד מכינוסיה של אגודת ישראל אמר: {{ציטוט|תוכן="העיקר בזה שתהיה אחדות בין כל חברי הכנסייה הגדולה ובין כל חברי אגודתינו. הקטנים ישמעו אל הגדולים והגדולים יהיו נוחים לקטנים שתהיה אחדות חזקה בינינו".}}
כמו שאר אדמו"רי רוז'ין התנגד לרעיון [[הפרדת הקהילות]]. כשהגיע
==חסידים מפורסמים==
| |||