גאוגרפיה – הבדלי גרסאות

נהוג לחלק את הגאוגרפיה לשני תחומים עיקריים: '''[[גאוגרפיה פיזית]]''', הנשענת על [[מדעים פלנטריים]] ועוסקת בתופעות פיזיות שב[[כוכב לכת|כוכבי לכת]], בתחומים כמו [[גאולוגיה]], [[מטאורולוגיה]] ו[[הידרולוגיה]], וכן, '''[[גאוגרפיה אנושית]]''' החוקרת הממדים המרחביים של [[מדעי הרוח]] ו[[מדעי החברה]] בתחומים כמו [[הגירה]], [[קיימות]], [[תכנון ערים]], [[אדריכלות]], [[פסיכולוגיה]], [[מדעים קוגניטיביים]], [[דמוגרפיה]], [[כלכלה]], ו[[תרבות]].

== תולדות הגאוגרפיה המסריחה ==

ה[[יוון העתיקה|יוונים]] היו הראשונים שחקרושהיו באופןמשועממים פעילועשו אתביד כל היום במקום ללמוד פיפא הגאוגרפיה כ[[מדע]] וכ[[פילוסופיה]], התורמים הגדולים לתחום היו [[תאלס]], [[הרודוטוס]], [[אריסטו]], [[תלמי (אסטרונום)|תלמי]] ועוד. גם ה[[רומא העתיקה|רומאים]] השתמשו בגאוגרפיה ובקרטוגרפיה כאשר חקרו וגילו ארצות חדשות.

פרופסור [[דוד עמירן]] מ[[האוניברסיטה העברית בירושלים]] הקים בה את המחלקה הראשונה לגאוגרפיה באוניברסיטאות בארץ בשנת 1949. הוא נחשב לאבי הגאוגרפיה הישראלית המודרנית וזה למה לא עושים ביד בגיל 13 כי אני עשיתי טעותתת. {{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=בר-גל, יורם|שם=״כבר שמעתי שדנים עליך בסנט״: מיסוד הגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית 1927–1949|כתב עת=לבסקי, ח. (עורכת) תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים, התבססות וצמיחה|כרך=כרך ראשון|עמ=432-411|מו"ל=הוצאת מאגנס}}}}