דיגוקסין – הבדלי גרסאות

מנגנון הפעולה העיקרי של דיגוקסין הוא בעיכוב [[משאבת נתרן אשלגן]], בעיקר בשריר הלב. עיכוב זה גורם לעלייה ברמות הנתרן התוך-תאית. במצב רגיל, סידן אמור לצאת מחוץ לתא ובמקומו אמור להיכנס נתרן. אולם כעת, בגלל העלייה ברמות הנתרן, פעולה זו אינה מתרחשת ובמקום זאת עולה רמת הסידן בתא שנגיש לתאים, כתוצאה מכך מתרחשת עלייה בכוח ההתכווצות של שריר הלב. התרופה ניתנת בדרך כלל במינון שגורם לעיכוב עדין של המשאבה (20-40 אחוז). אפקט אינוטרופי חיובי מתקבל במנה שהיא 50-60 אחוז מהמנה הטוקסית.