פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 4 בתים, לפני 4 חודשים
מ
הוספת קישור לפשיטת רגל
החל מ-4 בספטמבר פרצו הפגנות בעיר [[לייפציג]]. ההפגנות חזרו על עצמן מדי יום שני, כשמספר המשתתפים הולך וגדל. על אף כל אלה הונקר, בן ה-77, שהיה מאושפז במשך שישה שבועות במהלך אוגוסט וספטמבר, עקב שני ניתוחים שעבר וגילוי של [[גידול ממאיר]] בגופו, עמד בסירובו לכל רפורמה פנימית. המשטר התכונן להצגה הגדולה - חגיגות יום השנה ה-40 להקמת גרמניה המזרחית.
 
ב-6 וב-[[7 באוקטובר]] 1989 ביקר גורבצ'וב במזרח גרמניה כדי להשתתף בטקסים, אך את ביקורו ניצל כדי להיפגש עם ה[[פוליטבירו]] ולהמריץ את חברי ההנהגה להסכים לרפורמה. בשיחותיו עם הונקר ניכרו חילוקי הדעות החריפים ששררו ביניהם. הונקר אף הציג את כלכלת מזרח גרמניה כאחת מ-10 הכלכלות המובילות בעולם{{הערה|1=[[#טיילור|טיילור]], עמ' 358}}. גורבצ'וב, שידע היטב כי גרמניה המזרחית על סף [[פשיטת רגל]], היה המום מניתוקו של הונקר מהמציאות{{הערה|[http://www.chronik-der-mauer.de/index.php/de/Start/Index/id/652005 אתר chronik-der-mauer]}}.
 
ההפגנה של 2 באוקטובר בלייפציג, בה השתתפו כ-10,000 איש, הייתה נקודת המפנה. בין הסיסמאות שנשמעו בהפגנה היו "!Wir wollen raus" ("אנחנו רוצים החוצה") ואחר כך גם "!Stasi raus" ("ה[[שטאזי]] החוצה!"). בימים הבאים התפשטו ההפגנות גם לערים אחרות, בהן [[דרזדן]], בדרישה לשינוי פוליטי במזרח גרמניה, והן התקיימו גם בזמן חגיגות ה-40. לאחר שהסתיימו החגיגות, ב-8 באוקטובר, הוציא [[אריך מילקה]] צו המורה על פיזור הפגנות לא חוקיות, והשטאזי פתח בגל מעצרים.