תחיית מצרים – הבדלי גרסאות

|אמן=[[מחמוד מוח'תרתאר]]

'''תחיית מצרים''' (ב[[ערבית מצרית]]: '''نهضة مصر''', [[תעתיק]]: נהדת מצר) הוא [[פסל (יצירה)|פסל]] [[מונומנט]]לי שנוצר על ידי [[מחמוד מוח'תרתאר]] והוצב באתרו ב-[[1928]], הפסל הלאומי הראשון שנוצר במצרים המודרנית, אחד מסמלי [[התנועה הלאומית המצרית]]. גובה הפסל נטו (ללא הכן עליו הוא ניצב) שמונה מטרים והוא עשוי מגוש [[גרניט]] ורוד. הפסל ניצב בכיכר [[אוניברסיטת קהיר]] (מול מבנה [[שגרירות]] [[ישראל]]).

מוח'תרתאר יצר את הפסל בשנים [[1928]]-[[1922]], כתוצאה מרעיון שצמח משיחותיו עם ה[[מדינאי]] וה[[מהפכה|מהפכן]] [[סעד זע'לול]] בפריז כעשור קודם לכן. כבר ב-[[1920]] הציג מוח'תרתאר בתערוכה בפריז דגם מוקטן של הפסל, באותו שם, וזכה במדליית זהב. ב-[[1921]] הזמינה ממשלת מצרים ממוח'תרתאר את הפסל באופן רשמי. אולם, כוחות אסלמיים שמרניים ובראשם [[פואד הראשון|המלך פואד]], התנגדו לפסל המודרני-פרעוני, שעמד בסתירה לעקרונות ולמסורות האסלאם ואף הציג דמות אשה משוחררת. כך היה אתר הקמת הפסל לאתר התנגחות בין [[מפלגת הופד]] הלאומית-ליברלית לבין השמרנים. ביקורת נוספת שנמתחה על הפסל היא שמדובר בפרוייקט מגלומני ועתיר תקציב (בפרט בשל התעקשותו של האמן על הובלת אבני גרניט ורודות מהמכרה הפרעוני באסואן), שאין לאיל ידה של הממשלה הענייה לממן והדבר אף אינו מוסרי ביחס לצרכי העם. כך, בעת שליטת ממשלת [[אחמד זיוור פאשה]] ([[1924]]-[[1926]]) נעצרה העבודה על הפסל כליל. ב-1926 שבה מפלגת הוופד לשלטון וקידמה במהירות ובנחישות את השלמת הפסל.

הפסל הוצב בכיכר תחנת הרכבת (כיכר רעמסס) בקהיר ב-[[20 במאי]] [[1928]] ונחנך בטקס רב רושם, שהיה גם הפגנת כוח של מפלגת הוופד. בטקס נכחו אלף איש, בהם כל חברי בית הנבחרים והסנאט; הרב הראשי ליהודי מצרים, [[חיים נחום אפנדי]]; הפטריאך ה[[קופטים|קופטי]]; ראשי ה[[עולמא]] (בכירי הדת) של [[אוניברסיטת אל-אזהר]]; [[אינטלקטואל]]ים ואנשי תקשורת מקומית וזרה. "נסיך המשוררים", [[אחמד שאוקי]], פרסם [[מקאמה]] לכבוד האירוע ובו תיאר את מוח'תרתאר כיוצרה של הזהות הלאומית המצרית בתקופה המודרנית. אולם מאוחר יותר, עם התחזקות הכוחות האסלמיים, תואר הפסל כיצירה פאגאנית המבקשת להתרפס מול ה[[אסתטיקה]] האירופאית ונטע זר שיש להסירו. באביב [[1955]] הורה [[גמאל עבד אל נאצר]] להסיר את הפסל ממקומו המרכזי ולהעתיקו לשולי העיר, לשכונת גיזה, תוך הנמכת כן הבסיס שלו משבעה מטרים לשניים בלבד. כיום ניצב הפסל בכיכר גשר האוניברסיטה, מול הכניסה לאוניברסיטת קהיר בגיזה, בדרך [[גן החיות של קהיר|גן החיות]]. בשנים [[1997]]-[[1998]] עבר הפסל שיפוץ וניקוי יסודי.