מצב צבירה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
השם המדעי לרתיחה הוא התאדות, מהמילה אדים, במקום רתיחה (שזה מה שעושים בשביל לצור אדים, שניתי את המילה לשמה המדעי, התאדות
CalBaker (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 2:
'''מצב צבירה''' של [[חומר]] הוא אחד מה[[מצב (תרמודינמיקה)|מצב]]ים או ה[[פאזה (חומר)|פאזות]] הבסיסיים והעיקריים של החומר, שניתן להבדיל ביניהם באופן [[אינטואיציה|אינטואיטיבי]]. לחומר ארבעה מצבי צבירה הניתנים לצפייה בחיי היום-יום והם: [[מוצק]], [[נוזל]], [[גז]] ו[[פלזמה (מצב צבירה)|פלזמה]]. קיימות פאזות רבות נוספות לחומרים שונים, ולעיתים כדי להבדיל ביניהן נדרשים ידע וכלים מתאימים.
 
חומר יעבור ממצב צבירה אחד לשני בטמפרטורה מסוימת, הנקראת טמפרטורת מעבר. טמפרטורות המעבר שונות עבור כל חומר. עקב החשיבות הרבה של מצבי הצבירה והמעברים ביניהם בחיי היום-יום, לכל מעבר מצב צבירה שם ייחודי: מעבר ממוצק לנוזל נקרא [[התכה]] (ולא [["המסה]]" כפי שלפעמיםשנקרא נקראבשפת בטעותהיום-יום), מעבר מנוזל לגז נקרא [[רתיחה|התאדותהתאיידות]], ולפעמים גם התאדות. מעבר מגז לפלזמה נקרא [[יינון]]. גם למעברים ההפוכים שם ייחודי: מעבר מפלאזמה לגז נקרא [[רקומבינציה (חשמל)|רקומבינציה]], מעבר מגז לנוזל נקרא [[עיבויהתעבות]], ומעבר מנוזל למוצק נקרא [[הקפאה]] או התמצקות.
 
טמפרטורת המעבר תלויה גם בסוג החומר אך גם ב[[לחץ]]. בדרך כלל לחץ גבוה יותר יעלה את טמפרטורת המעבר, אך לא תמיד. דוגמה בולטת למקרה ההפוך היא [[האנומליה של המים|התכה של מים]]. את הקשר בין מצבי הצבירה השונים, לחץ וטמפרטורה אפשר לצייר ב[[דיאגרמת פאזות]].