בריכת השילוח – הבדלי גרסאות

חשיבותם של מי השילוח, בימי הבית השני, לטקס [[ניסוך המים]] על [[מזבח העולה|מזבח]] בית המקדש בחג ה[[סוכות]], לטהרת [[זב (טמא)|זבים]] (שאין להם טהרה במי מקווה רגיל) ולהכנת [[מי חטאת|מי החטאת]] לטהרת [[טמא מת|טמאי מת]], ידועה מהמקורות. המבנה המיוחד של הבריכה הביא את החופרים להשערה שמי השילוח שימשו גם לתפקיד נוסף – במים אלה טבלו [[עלייה לרגל|עולי הרגל]] וטיהרו עצמם טרם שעלו לבית המקדש ב[[שלוש רגלים|שלוש הרגלים]]. החוקרים מצאו דמיון בין הבריכה מימי הבית השני למקוואות טבילה בני התקופה שנתגלו ב[[חפירות הכותל הדרומי]] וב[[הרובע היהודי|רובע היהודי]]. עולי הרגל, שחנו אולי בנחל קדרון הסמוך, שתו ממי השילוח וטיהרו עצמם בבריכה. הקושי היחיד בהצעה זו נובע מן העובדה שטבילה לשם טוהרה חייבת להעשות ללא חציצה בין הטובל ובין המים, כלומר ב[[עירום]]. ייתכן שהיו בתוך המים אזורים מגודרים במחיצות ארעיות (על גבי המדרגות נמצאו נקבים רבים), וייתכן גם שאנשים פשטו את בגדיהם בתוך המים. מכל מקום הבריכה הזו יכלה לתת למאות אחדות של אנשים גישה בו זמנית אל המים.