מירון (מושב) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 34:
במהלך [[מבצע חירם]] בשלהי אוקטובר [[1948]] היה הכפר יעד חשוב לכיבוש, על מנת לאבטח את ציר ההתקדמות מצפת מערבה לעבר [[צפצאף]], [[ג'ש (גוש חלב)]], [[סעסע]] וצומת הדרכים שלידה ([[צומת חירם]]), ולמנוע הגעת תגבורת של יחידות צבא ההצלה שישבו באזור [[בקעת בית הכרם]] ו[[בקעת סכנין]]. כח רגלי של [[חטיבה 7]] שנע מצפת למירון פוצץ את גשר מירון בחצות הלילה של ה־29 באוקטובר, וכח נוסף תקף את הכפר, אך נכשל בהתקפתו הראשונית. הכח שינה את התוכנית המקורית והחליט לרכז מאמץ לכיבוש מתחם [[קבר הרשב"י]] שזוהה כמתחם המבוצר במקום, וממנו בוצעה לבסוף ההשתלטות על הכפר לקראת הבוקר, בסיוע כח משוריין שהגיע למקום בשלב מאוחר יותר בלילה{{הערה|{{מערכות|גבריאל לוריא|מבצע "חירם" - סיפור המערכה|8/107258|149, ינואר 1963}}{{ש}}{{נזכור את כולם|91724|פלדמן (פלד) זכריה|מלא=כן}}{{ש}}[http://www.jwmww2.org/soldierPopup.aspx?id=2736&dsply=story חטיבה 7 במלחמת העצמאות תחת פיקודו של בן דונקלמן], אתר הלוחם היהודי במלחמת העולם השניה}}. לאחר כיבוש הכפר עברו מרבית תושביו למחנה הפליטים [[עין אל-חילווה]] ב[[לבנון]]{{הערה|{{מעריב|מנחם רהט|פליטים בעין-חילווה שרו על בר-יוחאי|1982/10/26|00204}}}}.
 
ב־1949במאי 1949 הוקם [[מושב]] על חורבות הכפר הערבי, בו התיישבו משוחררי הפלוגה הדתית של [[חטיבה 7]], שהשתתפו בכיבוש המקום, לצד עולים מהונגריה ורומניה{{הערה|{{הצופה||שני ארגונים של הפועל המזרחי עלו על הקרקע|1949/05/17|00109}}}}.
 
==כלכלה==