סיפור עם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 2.53.17.58 (שיחה) לעריכה האחרונה של David7031
מ בוט החלפות: \1על ידי
שורה 2:
'''סיפורי עם''' או '''אגדות''', הם סיפורי [[פולקלור]] נפוצים, אשר דרך הפצתם היא לרוב מפה לאוזן. בדרך כלל, המחבר הוא אנונימי ואין מקום וזמן מוגדרים. סיפורי העם, ככל יצירת פולקלור, מהווים חלק בלתי נפרד מן ה[[היסטוריה]] של [[תרבות]] מסוימת.
 
סיפורי עם נהוגים ונפוצים בכל תרבות ידועה, ולרוב מכילים שילוב של מאפיינים כלל אנושיים ומאפיינים ייחודיים לתרבות בה מסופר הסיפור. דוגמה לשילוב כזה בין המקומי לכללי הם האויקוטיפים: סיפורים הקיימים בתרבויות רבות, אך מסופרים באופן שונה בכל תרבות, בהתאם למאפייניה.{{הערה|בשנת 1979, [[אידריס שאה]] ערך את הספר ''World Tales'', אוסף של 65 סיפורי עם מארצות רבות. לכל סיפור יש הקדמה קצרה שנכתבה ע"יעל ידי העורך הנותנת היסטוריה קצרה של האגדה, והמציינת את הדומות יוצאת הדופן של גרסאות הסיפור ממקומות רחוקים גאוגרפית או היסטורית.}}
 
הסיפור העממי הוא ביסודו שמיעתי, נמסר מדור לדור על ידי מסרנים. המסרנים הצטיינו בזיכרון מעולה ובכושר משחק. פעולת העברת הסיפור נקראת "היגוד", והיא נעשתה בפני קהל, בסיטואציה עממית (משפחה, בית-ספר, וכדומה). המסרנים היו גם יוצרים, שהתאימו את העלילה לרוח התקופה אך נשארו נאמנים לאמצעים האומנותיים של הסיפור העממי. משמעותם של סיפורי העם נובעת מהסיטואציה בה סיפרו אותם, לא פחות מאשר מתוכנם. חוקרים רבים חקרו את הספרות העממית ומצאו שיש חוקים (יסודות) החוזרים על עצמם בסיפורי העם. חקר סיפורי העם, יחד עם אלמנטים נוספים השייכים לפולקלור, נקרא [[אתנופואטיקה]].