פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 4 בתים ,  לפני 8 חודשים
מ
בוט החלפות: \1דייווי\2
* הכנה
* העדר קינטור
בפסיקות בית המשפט בישראל פורשו יסודות העבירה בדרך כלל באופן המחמיר עם הנאשמים. כך, "כוונה תחילה" נתפרשה ככוונה המלווה את מעשה הרצח ולאו דווקא ככוונה שקדמה לו בזמן. יסוד ההחלטה נלמד מתוך נסיבות המקרה, אם מתוך הנסיבות ניכר שהייתה החלטה להמית - היסוד מתקיים ואין צורך בהכרזה מפורשת מצד הרוצח על החלטתו להמית את הקרבן. יסוד ההכנה פורש כהכנה פיזית מצומצמת. לדוגמה, במקרה של שתי דקירות בסכין ניתן לראות את הדקירה הראשונה כהכנה לדקירה השניה{{הערה|אהרן אנקר רצח בכוונה תחילה משפטים ו ( התשל"ו) עמ' 478}}. לגבי יסוד הקנטור נקבע בפסיקה שהקנטור צריך להיות מעשה ולא רק התגרות מילולית וכן שהקנטור צריך להיות בחומרה כזו שגם "[[האדם הסביר]]" היה מתרגז ויוצא מכליו בעקבותיה. בעקבות הצמדת הקינטור לאדם הסביר נוצר מצב בו אף נאשם לא הצליח להתגונן באמצעות טענה שהוא קונטר שכן בית המשפט קבע שוב ושוב שאדם סביר לא היה מקונטר בנסיבות המעשה{{הערה|להרחבה:[http://www.hapraklit.co.il//_Uploads/dbsAttachedFiles/Krem_Levanon.pdf] מרדכי קרמניצר וליאת לבנון "על היסוד של העדר קינטור בהגדרת הכוונה תחילה" בתוך ספר דיוידדייוויד וינר על משפט פלילי ואתיקה 2009 }}. שני המקרים היחידים בהם הצליחו נאשמים להתגונן באמצעות טענת הקנטור היו מקרים בהם בעל הרג את אשתו בגלל בגידה{{הערה|ע"פ 3071/92 אזואלוס נ' מ"י, וע"פ 30/73 שמואלוביץ' נ' מ"י}}. מקרים אלו גררו ביקורת על בית המשפט שהניח שאדם סביר איננו מקונטר בשום מצב למעט מצב של בגידה מצד אשתו. לטענת הביקורת הנחה זו של בית המשפט שיקפה עולם ערכים שובניסטי ומיושן{{הערה|אורית קמיר "איך הרגה הסבירות את האשה: חום דמם של האדם הסביר והישראלית המצויה בדורטורינת הקנטור בהלכת אזולאס" פלילים ו אוקטובר 1997 }}. יש להדגיש כי בכל המקרים האחרים של בגידה שקדמה לרצח בית המשפט לא קיבל את טענת הקינטור{{הערה|ראו לדוגמה: ע"פ 1159/13 ויטלי מיכאלוב נ' מ"י. ע"פ 392/91 גדעון בן אורי שץ נ' מ"י}}.
ברוב המקרים, כאשר יסודות עבירת הרצח אינם מוכחים ירשיע בית המשפט בעבירה של הריגה שעונשה המרבי הוא עשרים שנות מאסר.
 
240,975

עריכות