הבדלים בין גרסאות בדף "2001: אודיסיאה בחלל"

מ
בוט החלפות: \1מאחר ש, תוכנ\1ת, הוויזואלי, סצנ\1, \1כדי
מ (טרול/חסום)
מ (בוט החלפות: \1מאחר ש, תוכנ\1ת, הוויזואלי, סצנ\1, \1כדי)
'''2001: אודיסיאה בחלל''' (ב[[אנגלית]]: <span dir="ltr">'''2001: A Space Odyssey'''</span>) הוא [[סרט קולנוע|סרט]] אמריקאי משנת 1968 בבימויו של [[סטנלי קובריק]]. התסריט לסרט נכתב על ידי קובריק ו[[ארתור סי. קלארק]], בהשראת ספרו הקצר של קלארק "הזקיף".{{הערה|ד"ר אילנה מודלינגר, [http://techedu.huji.ac.il/journey/art/space.html {{כ}} "אודיסיאה בחלל"], אתר מסע בעידן הטכנולוגי, האוניברסיטה העברית בירושלים, ‏16 באוקטובר 2007}} בעקבות הסרט, קלארק כתב [[רומן]] באותו שם שיצא לאור גם הוא בשנת 1968, שנה לפני נחיתת האדם הראשון על [[הירח]]. הסרט עוקב אחר מסעם של משלחת אסטרונאוטים ל[[כוכב לכת|כוכב הלכת]] [[צדק (כוכב לכת)|צדק]] בעקבות גילויו של [[מונולית]] שחור באדמת הירח אשר משדר [[גלי רדיו|אותות רדיו]] אל עבר צדק. כמו כן, הסרט עוסק ב[[אקזיסטנציאליזם]], [[אבולוציית האדם]], טכנולוגיה, [[בינה מלאכותית]] ובאפשרות של [[חיים מחוץ לכדור הארץ]]. ''2001: אודיסיאה בחלל'' נודע בשל [[מדע בדיוני קשה|דיוקו המדעי]] בכל הנוגע לטיסות לחלל והציג [[אפקטים מיוחדים|אפקטים ויזואליים]] חדשניים לתקופתו. הדיאלוגים בסרט הם מעטים וה[[פסקול]] מורכב ברובו מיצירות של [[מוזיקה קלאסית]] וביניהן "[[כה אמר זרתוסטרא (שטראוס)|כה אמר זרתוסטרא]]" של המלחין [[ריכרד שטראוס]] ו"[[הדנובה הכחולה]]" של [[יוהאן שטראוס (הבן)|יוהאן שטראוס]].
 
''2001: אודיסיאה בחלל'' מומן והופץ על ידי חברת ההפקות [[מטרו גולדווין מאייר]] האמריקאית, אך צולם ונערך ברובו באולפני החברה באנגליה. בעת יציאתו לאקרנים, הוא התקבל בביקורות מעורבות אך עדיין הפך לסרט הרווחי ביותר בשנת 1968 בצפון-אמריקה. הסרט היה מועמד לארבעה [[פרס אוסקר|פרסי אוסקר]], וזכה ב[[פרס אוסקר לאפקטים הטובים ביותר|פרס האפקטים הויזואלייםהוויזואליים]]. בשנת 1984, יצא לאקרנים סרט המשך בשם ''2010'' בבימויו של פיטר היאמס.
 
''2001: אודיסיאה בחלל'' נחשב על ידי רבים לאחד הסרטים הטובים והמשפיעים ב[[תולדות הקולנוע]]{{הערה|[[דניס אוברבי]], [https://www.nytimes.com/2018/05/10/science/2001-a-space-odyssey-kubrick.html {{כ}} "<span dir="ltr">2001: A Space Odyssey Is Still the Ultimate Trip</span>"], {{כ}} [[ניו יורק טיימס]], 10 במאי 2018}} ואלמנטים רבים ממנו נלקחו ויושמו בסרטים רבים אחרים של ז'אנר המדע בדיוני.{{הערה|[[שמוליק דובדבני]], [https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=17426, {{כ}} "2001: העתיד כבר כאן"], אתר [[הספרייה הווירטואלית של מט"ח]], ינואר 2001}}{{הערה|ירון ליבנה, [https://yaronlivne.wordpress.com/2012/12/06/space2001/, {{כ}} אודיסאה בחלל 2001 סטנלי קובריק], ירון ליבנה הבלוג – מאמרי עומק, ‏6 בדצמבר 2012}} בשנת 1991, החליטה [[ספריית הקונגרס]] לשמר את הסרט ב[[ארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית]] בשל "חשיבותו התרבותית, ההיסטורית והאסתטית". בשנת 2002, מגזין [[Sight & Sound]] דירג את הסרט במקום השישי ברשימת עשרת הסרטים הטובים בכל הזמנים.
שמונה עשר חודשים לאחר מכן, החללית ''דיסקברי 1'' נמצאת בדרכה ל[[כוכב לכת|כוכב הלכת]] [[צדק (כוכב לכת)|צדק]] ועל סיפונה צוות בן חמישה אסטרונאוטים; ד"ר דייוויד באומן, ד"ר פרנק פול ועוד שלושה מדענים אחרים שנמצאים ב[[הקפאה קריוגנית]]. רוב הפעולות של החללית נשלטות על ידי המחשב ''HAL 9000'', מחשב בעל [[בינה מלאכותית]] אשר מכונה על ידי האסטרונאוטים בשם האל. האל מאופיין כמחשב אשר חסין משגיאות או תקלות ובמהלך ראיון של הצוות עם רשת הטלוויזיה [[BBC]], באומן נשאל האם להאל יש רגשות ועונה כי זה אכן נראה כך אך האמת אינה ידועה.
 
במהלך המסע לצדק האל שואל את באומן לגבי המסתוריות יוצאת הדופן והסודיות הסובבת את המשימה אך אז קוטע את עצמו ומדווח על תקלה המתקרבת ובאה במכשיר אשר שולט באנטנה הראשית של החללית. בעזרת רכב חלל חיצוני, האסטרונאוטים מחליפים את הרכיב שלכאורה תקול אך לא מוצאים בו כל תקלה. האל מציע להתקין בחזרה את הרכיב התקול ולתת לו להתקלקל כדי שהתקלה תימצא. מרכז הבקרה מסכים לכך אך מודיע לאסטרונאוטים כי על פי מחשב ''HAL 9000'' תאום אשר נמצא במרכז הבקרה, תחזיתו של המחשב הנמצא בחללית שגויה. כאשר האל נשאל לגבי התקלה, הוא מתעקש שהטעות בתחזית מקורה בטעות אנוש כלשהי מאחר ומחשבשמחשב מסוג זה מעולם לא טעה. האסטרונאוטים באומן ופול, בעודם מודאגים מהתנהגותו של האל, נכנסים לאחד מרכבי החלל כדי לדבר על התקרית מבלי שהאל ישמע את דבריהם. למרות אמינותם של מחשבים מסדרת HAL, לשניים יש חשדות לגביו אך הם מחליטים לפעול לפי הצעתו ולהחליף בחזרה את הרכיב. הם מחליטים שאם אכן יתגלה שהאל שגה, הם ינתקו אותו. במהלך שיחתם של באומן ופול, האל מצליח לראות אותם דרך חלקו השקוף של רכב החלל ומצליח לקרוא את שפתיהם בעודם מדברים על תכניתםתוכניתם.
 
בזמן שפול מנסה להחליף את הרכיב במהלך [[פעילות חוץ-רכבית]], רכב החלל אשר נשלט על ידי האל פוגע בצינור החמצן של פול ויחד עם זאת מעיף אותו הרחק מהחללית. באומן לא מבין שהמחשב אחראי לכך ויוצא עם רכב חלל נוסף כדי לנסות להציל את פול. באותו הזמן האל מנתק את המכשירים המשאירים בחיים את שלושת האסטרונאוטים שנמצאים בהקפאה. כאשר באומן חוזר לחללית עם גופתו של פול, האל מסרב לתת לו להיכנס ומסביר לו שהוא יודע על תכניתםתוכניתם לנתק אותו ומציין שהחלטה זו תפגע במשימה. באומן מחליט להיכנס לחללית דרך יציאת החירום הנפתחת באופן ידני. לצורך כך הוא עוזב את פול ומחליט לצאת מרכב החלל ולהיכנס לחללית, פעולה שמסכנת את חייו מאחר ויצאשיצא למשימה עם רכב החלל, ללא קסדה. באומן שורד ונכנס לחללית בהצלחה. לאחר שחבש קסדה, הוא מתקדם לליבת המעבד של האל מתוך כוונה לנתק את רוב פונקציות המחשב. האל תחילה מנסה להרגיע את באומן, אחרי כן מתחנן ממנו להפסיק ולבסוף מביע פחד.
 
כאשר באומן מסיים לנתק את המחשב, מתנגן סרט וידאו קצר אשר הוקלט מראש ובו מופיע ד"ר פלויד. פלויד מגלה את מטרת המסע האמיתית וחושף את קיומו של מונולית שחור בן ארבעה מיליון שנים אשר התגלה באדמת הירח ומציין כי "מקורו ומטרתו עדיין בגדר תעלומה מוחלטת". פלויד מוסיף כי מלבד אות רדיו בודדה שכוונה ונשלחה לעבר צדק, המונולית היה דומם לחלוטין.
עת יציאת הסרט הביקורות היו תחילה מעורבות אך עם הזמן הסרט הגיע למעמד של [[סרט פולחן]]. [[מבקר קולנוע|מבקר הקולנוע]] פנלופה גיליאט מ[[הניו יורקר]] כתב "זהו סרט נהדר ומסע ובלתי נשכח ... הסרט הוא בידור מהפנט, מצחיק, אך גם מחריד". צ'ארלס צ'מפלין מה[[לוס אנג'לס טיימס]] כתב שזה "הסרט אליו חיכו ופיללו חובבי סרטי המדע בדיוני בכל הגילאים ומכל פינה בעולם לקבל מתעשיית הקולנוע. זו היא הצהרה אולטימטיבית של סרטי המדע בדיוני, מימוש אדיר של העתיד המרחבי ... זו היא אבן דרך באמנות הקולנוע". בביקורת על הסרט ב[[בוסטון גלוב]] נכתב "הסרט המדהים ביותר בעולם. מעולם לא נראה דבר כזה בבוסטון, או לצורך העניין בשום מקום אחר ... הסרט מרגש כמו גילוי של מימד חדש בחיים". מבקר הקולנוע הנודע [[רוג'ר איברט]] נתן לסרט ציון של 4 מתוך 4 כוכבים וכתב שהסרט "מצליח להפליא בקנה מידה קוסמי".{{הערה|[[רוג'ר איברט]], [https://www.rogerebert.com/reviews/2001-a-space-odyssey-1968 {{כ}} "<span dir="ltr">2001: A Space Odyssey</span>"], {{כ}} [[שיקגו סאן-טיימס]], 12 באפריל 1968}} מאוחר יותר הוא גם ציין את הסרט ברשימת עשרת הסרטים הטובים ביותר במגזין [[Sight & Sound]]. מגזין [[Time]] פרסם שבע ביקורות שונות על הסרט בעת יציאתו, כאשר כל אחת מעט יותר חיובית מהקודמת; בביקורת האחרונה שפורסמה ב-27 בדצמבר 1968, נכתב כי ''2001'' הוא "סרט אפי אודות ההיסטוריה והעתיד של המין האנושי אשר מבוים בצורה מבריקה על ידי סטנלי קובריק. האפקטים המיוחדים מלהיבים."
 
רנטה אדלר מה[[ניו יורק טיימס]] כתבה שהסרט "נמצא איפשהו בין היפנוזה לשיעמום". במגזין [[וראייטי (מגזין)|וראייטי]] נכתב "''2001'' הוא סרט אפי, גדול ויפה, אך מגושם ... למרות צילום ואפקטים ויזואליים מוצלחים, חסרה בסרט הגישה הדרמטית ותחושת המתח מועברת רק במחצית הדרך".{{הערה|רוברט פרדריק, [https://variety.com/1968/film/reviews/2001-a-space-odyssey-1200421723/ {{כ}} "<span dir="ltr">2001: A Space Odyssey</span>"], {{כ}} [[וראייטי (מגזין)|וראייטי]], 2 באפריל 1968}} מבקר הקולנוע [[אנדרו סאריס]] כתב שהסרט הוא "אחד הסרטים הקודרים ביותר שראיתי מעודי ... ''2001'' הוא אסון מכיוון שהוא מופשט מדי בכדיכדי להעביר מסריו המופשטים". לאחר צפייה שנייה סאריס שינה את דעתו וכתב שהסרט "הוא אכן יצירה גדולה מאת אמן גדול".
 
===פרסים===
*[[פרס אוסקר|פרסי אוסקר]] - הסרט זכה ב[[פרס אוסקר|פרס האוסקר]] בקטגוריית [[פרס אוסקר לאפקטים הטובים ביותר|האפקטים הויזואלייםהוויזואליים]] והיה מועמד ל-3 פרסי אוסקר נוספים בקטגוריות ה[[פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר|בימוי]], [[פרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר|התסריט המקורי]] ו[[פרס אוסקר לעיצוב ההפקה הטוב ביותר|עיצוב ההפקה]].
*[[פרס באפט"א לקולנוע|פרסי באפט"א לקולנוע]] - הסרט זכה ב-4 פרסי באפט"א בקטגוריות הצילום, עיצוב הפקה, פסקול ו-'Road Show' (הקרנות מצומצמות). כמו כן היה מועמד בקטגוריית הסרט הטוב ביותר.
*[[פרס הוגו|פרסי הוגו]] - זכייה בפרס סרט הדרמה הטוב ביותר.
* סרט הפרודיה [[כוכב אפל (סרט)|כוכב אפל]] בבימויו של [[ג'ון קרפנטר]] מ-1974
* סרט הפרודיה [[שיגעון בחלל]] בבימויו של [[מל ברוקס]] מ-1987
*בסרט "צ'רלי בממלכת השוקולד" של טים ברטון מ-2005 יש סצינהסצנה בה מועברת חפיסת שוקולד לתוך טלוויזיה שבה מוצגת הסצינההסצנה של הופעת המונוליט שהופך לחפיסת שוקולד
* בסדרה המצוירת [[משפחת סימפסון]] יש התייחסויות רבות לסרט. לדוגמה בפרק הקרוי "הפוני של ליסה" (Lisa's Pony)
*במשחק הקלפים star munchkin (מנצ'קין בין כוכבים בעברית) אחד הקלפים בהם פוגש השחקן מתאר אבן שחורה בשם "Monolith", אשר מעלה את השחקן בדרגה.