ויקיפדיה

ספירת העומר – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
כתבי יד ודפוסים קודמים
מ בוט החלפות: שנייה\1, \1על ידי, דוגמה\1
שורה 184:
מנהג יהדות אשכנז לומר פיוטים ב[[ברכות קריאת שמע]] של [[שחרית של שבת]].
 
לפי מנהג אשכנז המזרחי,{{הערה|עיין לדוגמאלדוגמה [http://www.hebrewbooks.org/42807 סדר עבודת ישראל], נוסח פולין, רעדלהיים תרכ"ח, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42807&st=&pgnum=738&hilite= עמ' 721] ואילך.}} אומרים פיוטים בכל השבתות מפסח ועד שבת שאחרי שבועות. הפיוטים על [[ברכת אמת ויציב]] – "זולת" (לאחר המילים "אין אלוקים זולתך סלה") ו"גאולה", עוסקים בפרעות והפוגרומים שאירעו בימי ספירת העומר בארצות אשכנז. גם פיוט "אהבה" (על ברכת אהבה רבה) עוסקים בוויכוח בין עם ישראל לקדוש ברוך הוא על אורך הגלות.
*פיוטי שבת ראשונה לאחר פסח: "יוצר" – ויושע אור ישראל, מאת רבי [[מאיר ש"ץ|מאיר ברבי יצחק]]. "אופן" – ארוגי עוז נא (או אראלים וחשמלים יתנו). "אהבה" – אלוקי ימי שנותי כלו בארך גלותי, מאת יוסף (רבי [[יוסף טוב עלם]]). "זולת" – אין כמוך באלמים (פזמון:אל דמי לך), מאת יצחק ברבי שלום. "גאולה" – שביה עניה (פזמון:למה לנצח), מחבר רבי [[שלמה אבן גבירול]].
*פיוטי שבת שנייה לאחר פסח:{{הערה|בכתבי יד ובהרבה דפוסים קודמים, לא מופיע יוצר ואופן לשבת שניהשנייה, שלישית, רביעית וחמישית לאחר הפסח. וכן ב'''יוצרות מכל שבתות השנה''' כמנהג מדינות פולין בעהמן מעהרן ואונגארן, פראג תקצ"ו, דף רב ע"א, מופיע הערה שב"בשבת שני, שלישי, רביעי וחמישי אחר פסח, א"א בק"ק פראג לא יוצר ולא אופן, אבל אומרים מאורה או אהבה וזולת וגאולה", וזה זהה עם המנהג שמופיע בכתבי יד.}} "יוצר" – ארנן חסדך מאת [[יוסף טוב עלם|יוסף בר שמואל]], "אופן" – יחיד ערץ, מאת יעקב. "מאורה" – איומתי שמחי, מאת שמואל בן רבי יהודה הכהן. "זולת" – אל קל חי ארנן (פזמון:אל דמי לך), [[שמעון בן יצחק|שמעון ברבי יצחק]]{{הערה|1=[https://www.machonso.org/mishol/item.asp?id=941 על הפיוט], הרב משה יהודה רוזנווסר.}}. "גאולה" – שנותינו ספו (פזמון:ה' עד מתי), מאת רבי [[שלמה אבן גבירול]].
*פיוטי שבת שלישית לאחר פסח: "יוצר" – אומץ דר חזקים, מאת שלמה הקטן. "אופן" – לבעל התפארת מאת [[בנימין בר זרח]]. "אהבה" – סגולתי מלוכה אזרתיך, מאת רבי משולם ברבי משה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21304&st=&pgnum=365&hilite= ראש דבר לספר ההשלמה], באתר היברובוקס.}}. "זולת" – אריות הדיחו פזורה (פזמון:חושה לעזרתי), מאת רבי [[יוסף טוב עלם]], "גאולה" – שדודים גדודים (פזמון: למה לנצח תשכחנו), מאת שלמה.
*פיוטי שבת רביעית לאחר פסח: "יוצר" – אשיחה בדברי נפלאותיך, "אופן" – ידודון ידודון שנאני שלהבת, מאת יעקב. "אהבה" – סגולתי איומה נשאתי, מאת אלעזר. "זולת" – אלוקי בך אחבק (פזמון:אל תרחק ממני), מאת רבי [[אפרים מרגנסבורג|אפרים ברבי יצחק]]. "גאולה" – שכולה אכולה למה תבכי, (פזמון:ה' מלך), מאת רבי שלמה (כנראה אבן גבירול).{{הערה|אם קוראים בשבת זו פרשת בהר, מחליפים פיוט זה ו"יקוש בעניו" משבוע הבא. עיין [http://hebrewbooks.org/42807 סדר עבודת ישראל], נוסח פולין, רעדלהיים תרכ"ח, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42807&st=&pgnum=762&hilite= עמ' 745] ו[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42807&st=&pgnum=769&hilite= עמ' 752].}}
שורה 193:
*פיוטי שבת אחרי שבועות - "יוצר" - אדיר ונאה בקדש מאת [[מאיר ש"ץ|מאיר בר יצחק]]. "אופן" - כבודו אות. "מאורה" - אשר יחדו מאת אברהם בר שמואל.{{הערה|זה מאורה לשבת נשא; אם קוראים בהעלותך, אומרים במקומו מאורה אשר יצר מאת רבי [[אפרים בן יצחק מרגנשבורג]].}} "זולת" - אור ישראל וקדושו מאת [[יוסף טוב עלם|יוסף בן שמואל (טוב עלם)]].
 
לפי מנהג אשכנז המערבי,{{הערה|עיין לדוגמאלדוגמה סדר עבודת ישראל, נוסח אשכנז, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 713 ואילך.}} מתחילים לומר את הפיוטים רק אחרי ראש חדש אייר, וממשיכים רק עד שבועות, אבל לא אומרים פיוטים בשבת שאחרי שבועות. בחודש אייר, אומרים רק פיוט זולת, ובשבת האחרונה, הנקראת "שווארץ שבת",{{הערה|מנהגי בית הכנסת לבני אשכנז בארץ ישראל ובחוץ לארץ לשנת תשע"ט, עמ' 59, בתוך ירושתינו י (תשע"ט).}} אומרים אהבה וזולת.
* בשבת הראשונה אחרי ר"ח אייר, אומרים זולת "אזכרך דודי מארץ ירדן וחרמונים". הוא חתום משלם, וכנראה נכתב ע"יעל ידי [[משולם בן קלונימוס]].
* בשבת השניההשנייה אחרי ר"ח אייר, אומרים זולת "א-להים אל דמי לך". הוא חתום בנימין, וכנראה נכתב ע"יעל ידי [[בנימין בן זרח]].
* בשבת השלישית אחרי ר"ח אייר, אומרים זולת "אתה א-להים וזולתך אין עוד". הוא חתום משלם, וכנראה נכתב ע"יעל ידי [[משולם בן קלונימוס]].
* בשבת פרשת בהר, אומרים זולת "אחרי נמכר גאלה תהיה לו" מאת [[ברוך בן שמואל]], אחד מבעלי התוספות. תמיד מחליפים את הסדר כדי שהזולת הזה ייאמר בשבת בהר (או בהר בחוקותי).
* בשבת שלפני שבועות, אומרים אהבה "אותך כל היום קוינו" מאת רבי [[אפרים בן יצחק מרגנשבורג]], וזולת "א-להים באזנינו שמענו" מאת ה[[אליעזר בן נתן|ראב"ן]]. בנוסף, ברוב קהילות אשנכנז המערבי, נוהגים לומר [[אב הרחמים]] רק בשבת זו ובשבת חזון,{{הערה|[http://hebrewbooks.org/42807 סדר עבודת ישראל], רעדלהיים תרכ"ח, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42807&st=&pgnum=252 עמ' 233].}} ובקצת קהילות אשכנז נוהגים לערוך יזכור קצר בשבת זו.{{הערה|מחזור שבחי ישורון, נוא יארק תשע"ו, עמ' 549 ואילך.}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/ספירת_העומר"