האימפריה העות'מאנית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למעצר
מ בוט החלפות: \1מיסים
שורה 89:
{{נושא מורחב|ההיסטוריוגרפיה של נפילת האימפריה העות'מאנית}}
 
ראשית [[המאה ה-18]] הביאה שקט יחסי ואת "תקופת הצבעונים" (Lâle Devri) שהחלה ב-[[1718]] ונמשכה עד [[1730]]. התקופה זכתה לשמה בשל ה[[צבעוני]]ם שהיו חביבים על הסולטאן [[אהמט השלישי]] ושלטו באופנה באימפריה ולמעשה באירופה כולה. הסולטאן השקיע מאמצים בשיפור מצבה של המדינה- הוא הורה על הורדת מסיםמיסים, איפשר השקעה פרטית ושיפר את ביצוריהן של ערי הבלקן. עם זאת, שליטתה של האימפריה במחוזותיה הייתה מוגבלת ומספר אזורים כמו [[מצרים]] ו[[אלג'יריה]] תיפקדו כישויות ריבוניות לכל דבר, למעט שמן.
 
[[קובץ:Navarino.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קרב נאווארינו]]
שורה 149:
מצב זה של היהודים, הביא להגירה משמעותית למחוזות הספר של האימפריה, לערים בפנים המדינה ואל מחוץ גבולות האימפריה.
 
דלדול הקהילות המשיך במאה ה-18 וגם בתחילת [[המאה ה-19]]. עלילות, מסיםמיסים ומעשי שוד היו מנת חלקם היומי של היהודים באימפריה העות'מאנית באותו הזמן.
 
מהעשור הרביעי של [[המאה ה-19]], חלו שינויים משמעותיים מאוד בחייהם ובמעמדם הפוליטי של היהודים. היהודים ביקשו מינוי אחד שיהיה שווה במעמדו לפטריארכים היווני והארמני, והזוכה במינוי זה, שאושר על ידי הסולטאן [[מהמוט השני]] בשנת [[1836]], הוא רבי [[אברהם הלוי (רב)|אברהם הלוי]] שנתמנה ל[[חכם באשי]]. הוא היה אחראי לגביית מס הגולגולת, וגם על הענשת יהודים.