חולית (גאוגרפיה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סקריפט החלפות (שירותים) |
|||
שורה 2:
[[קובץ:חולות כסוי (6).JPG|שמאל|ממוזער|250px|חולות כסוי בבקעת עובדה]]
[[קובץ:Dune-HE.svg|שמאל|ממוזער|250px|היווצרות חולית]]
'''חוֹלִית''' (ב[[לועזית]]: '''דְּיוּנָה''') מוגדרת ב[[גאוגרפיה פיזית]] כ[[גבעה|גבעת]] [[חול]] שנוצרה על ידי [[סחיפה#רוח|סחיפה אאולית]]: [[חולות נודדים|חולות סחף]] (המורכבים בעיקר מ[[קוורץ]]) מובלים באמצעות [[רוח]] מ[[חוף|חוף הים]], עד שהם מתחילים לעבור [[סטרטיגרפיה|הרבדה]].
חולות הקוורץ נסחפים במעלה הדיונה, וגולשים מצדה השני, כך נוצר המבנה ה[[סימטרי|א-סימטרי]] של הדיונה המתון לרוב מכיוון מקור החולות (בארץ מערב), ותלול לרוב בכיוון בו גולשים הגרגרים. בצד שבו פוגעת הרוח (wind face) נדחף החול במעלה הדיונה אל עבר צידה השני (slip face).
דיונות נוצרות לרוב ב[[מדבר]]יות או באזורי [[חוף ים]]. הדיונות הגדולות ביותר בעולם נמצאות ב[[מדבר סהרה]], ב[[רבע אל חאלי]] ב[[ערב הסעודית]], ב[[מדבר נמיב]] שב[[נמיביה]] וב[[בדאין חרן]] שבצפון [[הרפובליקה העממית של סין|סין]].
שורה 13:
==שימור דיונות==
המערכת האקולוגית בדיונה מספקת
==צורות דיונות איאוליות==
שורה 40:
ניתן להבחין בשלושה אזורי חולות בנגב: חולות הערבה, חולות מרכז הנגב (מישור רותם, [[מישור ימין]]), חולות מערב הנגב הכוללים את חולות מישור החוף הדרומי.
חלקו הצפוני של הנגב הצפון מערבי הוא [[אקלים צחיח למחצה|אזור צחיח למחצה]] ואילו חלקו הדרומי, מניצנה ודרומית לה, הוא [[אקלים צחיח|צחיח]]. האקוסיסטמה (המערכת האקולוגית) המדברית נשלטת על ידי המים בצורה ישירה או עקיפה.
ממוצע המשקעים השנתי באזור חולות מערב הנגב הוא 108 מ"מ גשם, ובמשך השנה ישנם כ-250 לילות טל. בחולות מתקיימת משרעת משקעים, ולכל סביבה כמות ממוצעת אופיינית לה. בחולות עגור- 71 מ"מ, שונה- 94 מ"מ, נחל סכר- 101 מ"מ, ובחולות חלוצה- 168 מ"מ. הלחות היחסית הממוצעת בשעה 14:00 היא 30%-40% ובלילות הקיץ עד 100% לחות. הטמפרטורה המקסימלית באוגוסט היא 34 מעלות צלזיוס, והקרינה הישירה הממוצעת בחודש יוני היא 750–800 קלוריות לסמ"ר ליום. משטר הרוחות בחודש יולי בשעה 14:00 הוא של רוחות צפון- מערביות ומערביות.
חולות מערב הנגב הם בעיקר תוצר בליית סלעי יסוד המכילים קוורץ (SIO2). מינרל זה הוא מרכיב עיקרי של החולות, ואחוזי הופעתו בדיונה תלויים במרחקה מן הים ובתוספת של מינרלים אחרים שחלקם מוסעי רוח. מקורם של חולות הנגב באגן הניקוז של הנילוס הכחול באתיופיה משם הם יובאו אל שפך [[הדלתא של הנילוס]] והוסעו על ידי זרמי ים אל חופי הארץ.
חולות הנגב הצפון מערבי וצפון מזרח סיני מאורגנות לרוב במרחב בצורת חוליות אורכיות מכוסות בצומח המאופיינות על פי צורתן הנמוכה ופסגה עגולה. גובהן ממטרים אחדים עד עשרות מטרים. ניתן לצפות ביחידת החול בדיונות מכוסות צומח ובעלות קרומים ביוגנים ההופכים את הדיונות ליציבות- לא פעילות.
הגורמים המגבילים צמחייה בדיונות הם פעילות אנושית כגון רעייה, חקלאות ובנייה (כך ניתן לראות הבדל משמעותי בין הדיונות היציבות במצרים המשמשות לרעיה לבין הדיונות הפעילות בישראל עקב אי פעילות אנושית אינטנסיבית), כמות משקעים מועטה שאינה מספקת לקיום צמחייה, ורוחות חזקות המקשות על הצומח להתייצב בקרקע.
שורה 57:
===רשימת חולות הנגב ===
*[[חולות חלוצה]] - החולות הגדולים בישראל. נמצאים בין [[גבול ישראל-מצרים]] ל[[נחל הבשור]].
*[[חולות עגור]] - החלק הדרומי של חולות חלוצה.
*[[חולות שונרה]] - ממזרח לחולות עגור, בין הר קרן ל[[שבטה]].
*[[חולות כסוי]] - נמצאים ב[[בקעת עובדה]], ליד הר שחרות.
| |||