שאול (עולם מתים) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Tdekel (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 18:
כמו בשירה האוגריתית, גם בתנ"ך קיים קשר בין ה[[רפאים]] לבין השאול.{{הערה|1={{הדגשה|וְלֹא יָדַע כִּי '''רְפָאִים''' שָׁם – בְּעִמְקֵי '''שְׁאוֹל''' קְרֻאֶיהָ|משלי ט יח|משלי ט', יח}}; {{הדגשה|'''שְׁאוֹל''' מִתַּחַת רָגְזָה לְךָ, לִקְרַאת בּוֹאֶךָ עוֹרֵר לְךָ '''רְפָאִים'''|ישעיהו יד ט|ישעיהו י"ד, ט}} וכן [[S:תהלים פח יא|תהילים פ"ח יא]].}}
 
בניגוד לתפיסה שהחלה להיות רווחת אחרי תקופת התנ"ך, כנראה בהשפעה [[התקופה הפרסית|פרסית]], ובאה לידי ביטוי ב[[משנה]] וב[[תלמוד]] אודות שני מקומות למתים, [[גן עדן]] ו[[גיהנום]], על פי צדקתם של בני האדם,{{הערה|1=[[מסכת אבות]]: {{הדגשה|...הוּא הָיָה אוֹמֵר, עַז פָּנִים לְגֵיהִנָּם, ובשֶׁת פָּנִים לְגַן עֵדֶן.|משנה אבות ה כ|ה' כ'}}; [[תלמוד בבלי|בבלי]], [[מסכת סוטה]]: {{הדגשה|...רבונו של עולם, בראת גן עדן ובראת גיהנם, בראת צדיקים ובראת רשעים."|סוטה כב א|דף כ"ב ע"א}}; בבלי, [[מסכת ברכות]]: {{הדגשה|ולא עוד אלא שיש לפני שתי דרכים: אחת של גן עדן ואחת של גיהנם, ואיני יודע באיזו מוליכים אותי ולא אבכה?|ברכות כח ב|דף כח ע"ב}}.}} בתנ"ך לא נראה שקיימת חלוקה כזו. על פי התפיסה הקיימת בו, נראה שגם הצדיקים וגם הרשעים מגיעים לשאול, מפני שאנשים שנחשבו לדמויות מופת כמו יעקב ו[[חזקיהו]]{{הערה|1={{הדגשה|מִכְתָּב לְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בַּחֲלֹתוֹ, וַיְחִי מֵחָלְיוֹ: אֲנִי אָמַרְתִּי בִּדְמִי יָמַי אֵלֵכָה, '''בְּשַׁעֲרֵי שְׁאוֹל''' פֻּקַּדְתִּי יֶתֶר שְׁנוֹתָי.|ישעיהו לח|ישעיהו ל"ח, ט-י}}.}} מדברים על הגעתם לשאול במותם. גם [[משורר]] תהילים מודה ל-ה' שלא עוזב את נפשו לשאול ([[S:תהלים טז י|ט"ז, י]]), ואף שמעלה ה' את נפשו משם ([[S:תהלים ל ד|ל', ד]]) הוא שואל מה הטעם במותו, שהרי בשחת (=שאול) לא יוכל להעיד על אמיתת הבורא ([[S:תהלים ל י|ל', י]]). אך הגישה היהודית הרווחת מציגה זאת כפרשנות שגויה של הפשט, ואילו המשמעות היא עזיבת העולם הזה ומעבר לעולם הבא אם לגן עדן ואם לגיהנום. גישה זו מוסברת בכך שעדיף להישאר בעולם הזה אפילו מאשר להגיע לגן עדן, כפי שהסביר על פי האגדה [[הגר"א]] ברגעיו האחרונים, כי בעולם הזה ניתן לקנות [[ציצית]] בשתי פרוטות ולקיים מצווה, מה שלא ניתן ב[[עולם הבא]]{{מקור}}.<ref>[http://www.ateret4u.com/online/f_01925.html ספר באר יעקב - אגדות הש"ס], צדיקים במיתתן קרויים חיים - [כתובות קג.] וכן [[כאן]]</ref>
 
== ראו גם ==