ספר שופטים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
שחזור לגרסה 24934987 מ־12:42, 18 בפברואר 2019 מאת אלעדב. |
||
שורה 13:
|דמויות מרכזיות=[[אהוד בן גרא]], [[דבורה הנביאה]], [[ברק בן אבינעם]], [[יעל אשת חבר הקיני]], [[סיסרא]], [[גדעון]],[[יפתח הגלעדי]], [[בת יפתח]], [[שמשון]]
}}
סֵפֶר '''שׁוֹפְטִים''' הוא הספר השני בקבוצת ספרי ה[[נביאים]] שב[[תנ"ך]], אחרי [[ספר יהושע]] ולפני [[ספר שמואל]]. הספר מתאר את קורותיה של [[תקופת השופטים]] ב[[תולדות עם ישראל]], היא התקופה שאחרי כיבוש ארץ ישראל וחלוקתה ועד ימיו של [[שמואל הנביא]] וראשית המלוכה.▼
▲''' הוא הספר השני בקבוצת ספרי ה[[נביאים]] שב[[תנ"ך]], אחרי [[ספר יהושע]] ולפני [[ספר שמואל]]. הספר מתאר את קורותיה של [[תקופת השופטים]] ב[[תולדות עם ישראל]], היא התקופה שאחרי כיבוש ארץ ישראל וחלוקתה ועד ימיו של [[שמואל הנביא]] וראשית המלוכה.
==שם הספר==
שורה 21 ⟵ 20:
השם שופט, במובנו הרחב, מבטא לא רק את הדנים בין אנשים בעסקי ממונות, אלא גם מושלים ומצביאים, ההולכים בראש צבא עמם כדי להושיעו ולשפוט בינו לבין אויבו. שימוש כזה נמצא במספר מקומות במקרא, למשל בספר שופטים ג': {{ציטוטון|וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה' וַיָּקֶם ה' מוֹשִׁיעַ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיּוֹשִׁיעֵם אֵת עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז אֲחִי כָלֵב הַקָּטֹן מִמֶּנּוּ. וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ ה' וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל וַיֵּצֵא לַמִּלְחָמָה.}}{{הערה|{{תנ"ך|שופטים|ג|ט|י}}}}. גם [[תרגום יונתן]] מתרגם את המילה "שופטים" כ"נגידין" - כלומר מנהיגים. ה[[פשיטתא]] מתרגם את שם הספר כ"ספר פרוקי" - [[ספר המושיעים|ספר מושיעים]]. שימוש דומה בביטוי "שופט", אפשר לראות גם ב[[פונית]] המכנה את המושלים בקרתגו וצפון אפריקה כ-Suffet או Suffete{{הערה|[http://www.collinsdictionary.com/dictionary/english/suffete suffete במילון קולינס]}}.
==תוכן הספר==
את ספר שופטים ניתן לחלק על פי תוכנו לשלושה חלקים עיקריים.
חלק ראשון, המסתיים בפרק ב' פסוק ה', עוסק בנושא [[התנחלות השבטים|התנחלות בני ישראל בארץ]], כהמשך למסופר ב[[ספר יהושע]]. הכתוב מתאר את כיבוש נחלות יהודה ושמעון על ידי שני השבטים ואת חלוקת האדמות. בהנגדה לסיפור זה, מופיע פירוט של שבטים שלא סיימו ליישב את שטחי ארצם ולגרש מהם את השבטים ה[[כנען|כנעניים]], תושביה הקודמים של הארץ. בסופו של החלק, מופיע קטע תוכחה על ההזנחה של כיבוש הארץ, הנאמר על ידי מלאך ה', העולה אל העם מן ה[[גלגל (אתר מקראי)|גלגל]] אל הבוכים.
בחלק השני, המסתיים בפרק ט"ז, מתוארת בצורה כרונולוגית ומסודרת תקופת השופטים. מובאים בה מעשיהם של השופטים - [[עתניאל בן קנז]], [[אהוד בן גרא]], [[שמגר בן ענת]], [[דבורה הנביאה]] ו[[ברק בן אבינועם]], [[יעל אשת חבר הקיני]], [[גדעון]], [[אבימלך בן גדעון|אבימלך]], [[תולע בן פואה]], [[יאיר הגלעדי]], [[יפתח הגלעדי]], [[אבצן|אבצן מבית לחם]], [[אילון הזבולוני]], [[עבדון בן הלל הפרעתוני]] ו[[שמשון]]. בראש חלק זה מופיעה סקירה קצרה על הדפוס ההיסטורי המרכזי של התקופה: עם ישראל עובד עבודה זרה, זעם ה' על עמו ושעבודם בידי עמים זרים, שוב העם אל ה', שליחת שופט ביד ה' שמושיע את העם, וחוזר חלילה.
החלק השלישי, הכולל את הפרקים י"ז-כ"א, כולל שני סיפורים מתחילת תקופת השופטים המשקפים את מצבו הרוחני של העם בתקופה זו, שבה "אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה" (כ"א, כה). הסיפור הראשון, סיפור [[פסל מיכה]], הוא מעשה של [[גזל (משפט עברי)|גזל]] ו[[עבודה זרה]], השם ללעג את עובדי העבודה הזרה, ההופכים כסף גנוב לאל, תוך כדי הונאה נוספת, ולבסוף האל עצמו נגנב מהם בכוח הזרוע. הסיפור השני, מעשה [[פילגש בגבעה]], הוא תיאור של ירידה מוסרית, שראשיתה ב[[איסור עריות|גילוי עריות]] וב[[רצח]], וסיומה במלחמת אחים, ובהיכחדו כמעט של שבט מישראל. שני סיפורים אלו, מצורפים לספר כנספח, בהקשר לתקופה ולנסיבות.
===השופטים===
שלושה עשר שופטים היו לישראל:
#[[עתניאל בן קנז|עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז]] מ[[שבט יהודה]]{{הערה|{{תנ"ך|שופטים|ג|ט|יא}}}}
#[[אהוד בן גרא|אֵהוּד בֶּן גֵּרָא]] מ[[שבט בנימין]]{{הערה|{{תנ"ך|שופטים|ג|טו|כט}}}}
#[[שמגר בן ענת|שַׁמְגַּר בֶּן עֲנָת]] [[כהן]] מ[[שבט לוי]]{{הערה|כך לפי ספר [[סדר הדורות]]}}{{הערה|{{תנ"ך|שופטים|ג|לא}}}}
#[[דבורה הנביאה|דְּבוֹרָה]] אֵשֶׁת לַפִּידוֹת{{הערה|{{תנ"ך|שופטים|ד|ד}}}}
#[[גדעון בן יואש|גִּדְעוֹן (יְרֻבַּעַל) בֶּן יוֹאָשׁ]] מ[[שבט מנשה]]{{הערה|{{תנ"ך|שופטים|ו|יא}}}}
#[[אבימלך בן גדעון|אֲבִימֶלֶךְ בֶּן גִדְעוֹן (יְרֻבַּעַל)]] מ[[שבט מנשה]]{{הערה|{{תנ"ך|שופטים|ט|א}}}}
#[[תולע בן פואה|תּוֹלַע בֶּן פּוּאָה]] מ[[שבט יששכר]]{{הערה|{{תנ"ך|שופטים|י|א}}}}
#[[יאיר הגלעדי|יָאִיר הַגִּלְעָדִי]] מ[[שבט מנשה]]{{הערה|{{תנ"ך|שופטים|י|ג}}}}
#[[יפתח הגלעדי|יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי]] מ[[שבט מנשה]]{{הערה|{{תנ"ך|שופטים|יא|א}}}}
#[[אבצן|אִבְצָן]] מִבֵּית לֶחֶם מ[[שבט יהודה]]{{הערה|{{תנ"ך|שופטים|יב|ח}}}}
#[[אילון הזבולוני|אֵילוֹן]] [[שבט זבולון|הַזְּבוּלֹנִי]]{{הערה|{{תנ"ך|שופטים|יב|יא}}}}
#[[עבדון בן הלל|עִבְדּוֹן בֶּן הִלֵּל הַפִּרְעָתוֹנִי]] מ[[שבט אפרים]]{{הערה|{{תנ"ך|שופטים|יב|יג}}}}
#[[שמשון|שִׁמְשׁוֹן בן מנוח]] מ[[שבט דן]]{{הערה|{{תנ"ך|שופטים|יג|ב}}}}
ישנם הסוברים שבתקופת השופטים עמדו לישראל שופטים מכל אחד מהשבטים.
[[קובץ:Barak.jpg|ממוזער|שמאל|250px|[[יעל אשת חבר הקיני|יעל]] מראה ל[[ברק בן אבינעם|ברק]] את גופתו של [[סיסרא]]]]
==="שופטים מושיעים" ו"שופטים קטנים"===
חוקרי המקרא נוהגים לסווג בין השופטים לפי היקף סיפורם:
"השופטים הגדולים" הם המושיעים, אנשי החיל שהצילו את עמם מהאויבים: עתניאל בן קנז, אהוד בן גרא, דבורה, גדעון, יפתח הגלעדי, שמשון, ועל פעולותיהם מסופר בהרחבה. תקופות השלום שבאו בעקבות מעשי ישועתם הן במספרים נוסחאיים של דור (40 שנה), חצי דור (20 שנה) או שני דורות (80 שנה).
"שופטים קטנים" (או שופטים רצופים). מכונים השופטים שיש לגביהם הערה ביוגרפית קצרה בלבד (משך כהונתם, משפחתם ומקום קבורתם), ללא סיפור מעשי הישועה שעשו: תולע בן פואה (שופטים י' 1–2), יאיר הגלעדי (י' 3–5), איבצן מבית לחם (י"ב 8–10), אילון הזבולוני (י"ב 11–12), עבדון בן הלל הפִּרְעתוני (י"ב 13–15).
לא ברור אם שמגר בן ענת, ברק בן אבינועם, ואבימלך בן גדעון נחשבו גם כן לשופטים.
== רקע היסטורי ==
| |||