חלבון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 79.179.82.35 (שיחה) לעריכה האחרונה של Gilgamesh
Silentium2019 (שיחה | תרומות)
מ הסרת קישורים עודפים
שורה 13:
== סוגי חלבונים ==
רוב החלבונים משתייכים לאחת משתי קבוצות עיקריות:
* '''מבניים''': אלו הם החלבונים שמרכיבים את התא, אברוניו, וחלק ממבני הגוף, לדוגמה:
** ה[[עור]] מורכב ברובו (כ-75%) מהחלבון [[קולגן]].
** ה[[פרווה]] וה[[שיער]] מורכבים ברובם מ[[קרטין]], חלבון טבעי המופיע אצל [[יונקים]].
שורה 22:
**'''מגנים''': חלבונים אלו מהווים את ה[[נוגדן|נוגדנים]] של מערכת החיסון.
**ה[[המוגלובין]] הוא חלבון, נמצא ב[[תא דם אדום|כדוריות דם אדומות]], הוא קושר חמצן מהריאות ומעביר אותו לתאי הגוף, ונושא 23% מהפחמן הדו-חמצני מתאי הגוף אל הריאות.
** '''שליחים''': משמשים להעברת אותות מתא לתא; [[הורמון|הורמונים]] (כגון [[אינסולין]]), [[מוליך עצבי|מוליכים עצביים]] ([[מוליך עצבי|נוירוטרנסמיטרים]], כגון [[גלוטמאט]]) ו[[ציטוקין|ציטוקינים]] הם חלבונים שליחים (יוצא דופן מבחינה זו הוא גלוטמאט, שהוא חומצת אמינו בודדת, כלומר אחת מאבני הבניין המשמשות להרכבת חלבונים).
 
** '''[[אנזים|אנזימים]]''': משמשים כ[[זרז]]ים של [[תגובה כימית|תגובות כימיות]] בגוף.
 
שורה 37 ⟵ 36:
 
קיימים מספר מבנים שניוניים אחרים, אך אלו פחות נפוצים. כמו כן, לעיתים מקטעי חלבון אינם מאמצים [[מבנה שניוני]] ומאמצים מבנה בלתי מאורגן (Disordered Region).
 
* '''[[מבנה שלישוני]]''': זהו המבנה התלת-ממדי הכולל שמקנה לחלבון את היכולת לבצע תפקיד ספציפי בתא. הפרעה או פגם ביצירת מבנה זה תפגום בהכרח בפעולת החלבון. פגיעה בפעילות חלבון על ידי חשיפתו לגורם ממס ([[דטרגנט]]) נקראת [[דנטורציה]]. המבנה השלישוני נוצר ממספר סוגים של קשרים כימיים:
** {{עוגן|קשר דיסולפידי}} '''קשרי [[גופרית]] (S-S)''': [[קשר קוולנטי|קשרים קוולנטיים]] הנוצרים רק בנוכחות חומצת האמינו [[ציסטאין]], המכילה [[אטום]] גופרית בקצה קבוצת ה-R. קשרי S-S מכונים '''[[קשר דיסולפידי|קשרים דיסולפידיים]]''' (מהמילה '''Sulphide''', "גופרי").
שורה 50 ⟵ 48:
'''[[דנטורציה|דֵּנָטוּרַצְיָה]]'''  היא תהליך שבו משתנה המבנה המרחבי, הטבעי של חלבונים . דנטורציה נגרמת עקב שינויים בסביבה של החלבונים, כגון עלייה ב[[טמפרטורה]], שינוי ברמת ה-[[pH]] ([[חומצה|חומציות]] או [[בסיס (כימיה)|בסיסיות]] יתר), שינוי בריכוזי יונים, נוכחות של חומרים שונים וכדומה.
 
דנטורציה גורמת לחלבון לאבד את תפקודו. כלומר, חלבון שאיבד את מבנהו המרחבי הטבעי לא יוכל לבצע את פעילותו. למשל : אנזים (חלבון פעולה שתפקידו לזרז תהליכים ביוכימיים ) שנחשף לטמפרטורות שאינן בטווח הטמפרטורות האופטימלי עבורו יעבור הרס של מבנהו המרחבי (דנטורציה) ועקב כך כבר לא יתאים במבנהו המרחבי לסובסטרט (המצע) שלו ולא יוכל לבצע את תפקידו.
 
== יצירת חלבונים ==
שורה 83 ⟵ 81:
על מנת לאפיין לחלוטין חלבון, יש צורך לדעת מהו רצף חומצות האמינו שמרכיבות אותו, וכן מהו המבנה התלת-ממדי ([[מבנה שלישוני]] או [[מבנה רביעוני|רביעוני]]) שלו.
 
את רצף החלבון מגלים לרוב ב[[שיטות חלבונים#שיטות גנטיות|שיטות גנטיות]], מכיוון שהחלבון מיוצר בתאים על ידי [[תרגום (ביולוגיה)|תרגום]] ולכן פשוט יותר לקבוע את רצף ה[[רנ"א שליח|רנ"א השליח]] המקודד לו. השיטה הרווחת ביותר לקביעת רצף החלבון מבוססת על חיתוך החלבון למקטעים קצרים ([[פפטיד|פפטידים]]ים), הפרדתם באמצעות תמיסה ולבסוף מדידת משקלם הגולמי באמצעות [[ספקטרומטר מסה]]. ניתן לחזות את רצף חומצות האמינו של כל פפטיד ומסתו מראש על פי רצף ה[[דנא|DNA]] או ה[[RNA]] שעל פיו יוצר החלבון.
 
את המבנה מגלים לרוב בשיטות של [[קריסטלוגרפיה באמצעות קרני רנטגן]] או [[תהודה מגנטית גרעינית]]; שיטות אלו מאפשרות ליצור תמונה תלת ממדית של מבנה החלבון, באמצעות מיקום האטומים הבודדים המרכיבים אותו (תמונות אלו זמינות לקהל הרחב בפורמט PDB, [[ראשי תיבות]] של Protein Data Base, או מאגר המידע החלבוני).
שורה 110 ⟵ 108:
 
ישנן 9 חומצות אמיניות שהגוף אינו יודע לייצר בעצמו ('''חומצות אמינו חיוניות''') ועל כן צריך לקבלן בתזונה.
 
* [[איזולאוצין]]
* [[ולין]]