אוליה זילברמן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
+
שורה 2:
|שם=
|שם בשפת המקור=
|תמונה=[[קובץ:Olya Silberman 1954 cropped.jpg|220px]]
|תמונה=
|כיתוב=אוליה זילברמן, 1954
|תאריך לידה=
|מקום לידה=
שורה 17:
|פרסים=
}}
[[קובץ:Yeshayahu Spira and Olya Silberman at a music conference in 1954.jpg|ממוזער|אוליה זילברמן (בחזית) לצדו של מנהל התוכניות של [[קול ישראל]], [[ישעיהו שפירא (רדיו)|ישעיהו שפירא]], בכנס מוזיקלי ב-1954]]
'''אוֹלְיָה זילברמן''' (? – סוף [[1981]]) הייתה [[מבקר מוזיקה|מבקרת מוזיקה]] [[ישראלי]]ת שפעלה בארץבמשך חמישים שנה. מראשית [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] ועדפרסמה מותהביקורות ולאורךבעיתונים, עשרותתחילה שניםב"[[הארץ]]" פרסמהואחר ביקורות בעיתוניםכך ב"[[על המשמר]]" ו(במשך כ-25 שנה) וב"[[מעריב]]" (עד מותה).
 
==ביוגרפיה==
אוליה זילברמן נולדה במשפחה [[יהדות אוקראינה|יהודית]] [[ציונות|ציונית]]{{הערה|{{דבר||אלברט י. (עבא) זילברמן|1951/09/16|00435}}.}} אמידה בעיר [[פרוסקורוב|פּרוֹסקוּרוֹב]]{{הערה|שם=רבי, נקרולוג, על המשמר 1981|[[יעקב רבי]], "על מות אוליה זילברמן, ראש מבקרי המוסיקה בישראל", '''[[על המשמר]]''', 7 בדצמבר 1981, עמ' 4.}} שבדרום-מערב [[האימפריה הרוסית]] (כיום נקראת חמלניצקי, ב[[אוקראינה]]). לאחר שסיימה את לימודיה ב[[קונסרבטוריון]] ב[[סנקט פטרבורג]]{{הערה|שם=על המשמר 1953-10-30|{{על המשמר||מבקר מוסיקאלי: רמת האופירה היא נמוכה|1953/10/30|00830}}.}} נסעה ל[[וינה|ווינה]], שם הוכשרה כ[[פסנתרנית]]{{הערה|שם=קריינין, 288|[[יוליה קריינין|Yulia Kreinin]], "On Gustav Mahler's Reception in Israel: The Fourth Homeland?," ''Jahrbuch des Simon-Dubnow-Instituts / Simon Dubnow Institute Yearbook'', 11 (2012), p. 288 ([https://books.google.co.il/books?id=W_qc-e2Hy9MC&pg=PA288 on Google Books]; [http://www.academia.edu/36059805/On_Gustav_Mahlers_Reception_in_Israel_The_Fourth_Homeland on Academia.edu]).}} ועברה בחינה ממשלתית כמורה לפסנתר.,{{הערה|שם=על המשמר 1953-10-30}} ונוסף על כך שהתה במרכזי מוזיקה ב[[גרמניה]].{{הערה|שם=רבי, נקרולוג, על המשמר 1981}}
אוליה זילברמן נולדה ב[[האימפריה הרוסית|רוסיה]],{{הערה|כנראה בעיר [[פרוסקורוב|פּרוֹסקוּרוֹב]] שב[[אוקראינה]] (כיום נקראת חמלניצקי), שם נולד אחיה; ראו {{דבר||אלברט י. (עבא) זילברמן|1951/09/16|00435}}.}} בת למשפחה [[יהודי]]ת [[ציונות|ציונית]].{{הערה|{{דבר||אלברט י. (עבא) זילברמן|1951/09/16|00435}}.}}
לאחר שסיימה את לימודיה ב[[קונסרבטוריון]] ב[[סנקט פטרבורג]]{{הערה|שם=על המשמר 1953-10-30|{{על המשמר||מבקר מוסיקאלי: רמת האופירה היא נמוכה|1953/10/30|00830}}.}} נסעה ל[[וינה|ווינה]], שם הוכשרה כ[[פסנתרנית]]{{הערה|שם=קריינין, 288|[[יוליה קריינין|Yulia Kreinin]], "On Gustav Mahler's Reception in Israel: The Fourth Homeland?," ''Jahrbuch des Simon-Dubnow-Instituts / Simon Dubnow Institute Yearbook'', 11 (2012), p. 288 ([https://books.google.co.il/books?id=W_qc-e2Hy9MC&pg=PA288 on Google Books]; [http://www.academia.edu/36059805/On_Gustav_Mahlers_Reception_in_Israel_The_Fourth_Homeland on Academia.edu]).}} ועברה בחינה ממשלתית כמורה לפסנתר.{{הערה|שם=על המשמר 1953-10-30}}
 
[[עלייה לארץ ישראל|עלתה לארץ ישראל]] בראשית [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]],<!-- ב[https://catalogue.bnf.fr/ark:/12148/cb164266277 קטלוג הספרייה הלאומית של צרפת] נכתב כי עלתה "בשנות ה-30". ובשנתכך גם נטען בנקרולוג של רבי ב"על המשמר". בשנת 1932 היא כבר נזכרת בארץ בתור "המבקרת המוסיקלית אוליה זילברמן"; ראו {{דבר||תל-אביב: הערב|1932/08/21|00407}}. --> ואזובה המשיכה לשמש במשך שנים מורה לפסנתר.{{הערה|שם=רבי, נקרולוג, על המשמר 1981}} במקביל, מראשית דרכה בארץ חברה למבקר המוזיקה [[דוד רוזוליו]] בעיתון "[[הארץ]]".<!-- בינואר 1938 לכל המאוחר, וייתכן ששנים לפני כן -->{{הערה|שם=קריינין, 288}} פרסמה בכתבי עת נוספים, כגון "במה". בשנת 1944 החלה לפרסם ביקורת מוזיקה בעיתון "[[על המשמר|משמר]]" (לימים "על המשמר"). ב-[[1956]] החלה לפרסם במקביל גם בעיתון "[[מעריב]]", שבו השתתפה עד מותה ב-1981.
[[עלייה לארץ ישראל|עלתה לארץ ישראל]] בראשית [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] לכל המאוחר,<!-- או לפני כן.
ב[https://catalogue.bnf.fr/ark:/12148/cb164266277 קטלוג הספרייה הלאומית של צרפת] נכתב כי עלתה "בשנות ה-30". ובשנת 1932 היא כבר נזכרת בארץ בתור "המבקרת המוסיקלית אוליה זילברמן"; ראו {{דבר||תל-אביב: הערב|1932/08/21|00407}}. --> ואז חברה למבקר המוזיקה [[דוד רוזוליו]] בעיתון "[[הארץ]]".<!-- בינואר 1938 לכל המאוחר, וייתכן ששנים לפני כן -->{{הערה|שם=קריינין, 288}} פרסמה בכתבי עת נוספים, כגון "במה". בשנת 1944 החלה לפרסם ביקורת מוזיקה בעיתון "[[על המשמר|משמר]]" (לימים "על המשמר"). ב-[[1956]] החלה לפרסם במקביל גם בעיתון "[[מעריב]]", שבו השתתפה עד מותה ב-1981.
 
זילברמן הייתה ערירית.{{הערה|שם=קרן למוסיקאים, מעריב 1987-01-05|{{מעריב||זילברמן: קרן למוסיקאים|1987/01/05|01906}}.}} התגוררה ברחוב קרליבך 2 ב[[תל אביב]]. נפטרה בסוף שנת 1981, ו[[תרומת גופה למדע|ציוותה את גופה למדע]].{{הערה|שם=גוטמן בן-צבי, מעריב 1982-12-08|{{מעריב|רות גוטמן בן-צבי|מוסיקה {{!}} שנה למותה של אוליה זילברמן ז"ל|1982/12/08|02300}}.}} שש שנים אחר כך, משנפטרה אחותה, מניה זילברמן, ביקשה להקדיש את כל עיזבונן להקמת קרן על שמן שתממן יצירה של מלחינים ומבצעים בארץ.{{הערה|שם=קרן למוסיקאים, מעריב 1987-01-05}}
 
ב[[הספד]] שכתב איש "על המשמר" [[יעקב רבי]], עמד על מעלותיה כמבקרת מוזיקה:
:מי שקרא את רשימות הביקורת של אוליה התרשם מן הידע המוסיקולוגי המופלג שהיה משוקע בהן. מן הפתיחות לחידושים ביצירה העולמית והארץ-ישראלית, ובאינטרפרטאציה של מלחינים ראשונים ואחרונים, ומעל לכל – מן הלהט הכובש של כתיבתה, בחינת "כל עצמותי תאמרנה". רוב השנים היתה אוליה זילברמן מורה לפסנתר, וסגולה של פדגוג מעולה ניכרה גם בביקורתה – בשקידתה להצביע על הדרך הנאותה שבה יכול יוצר-מוסיקה ומבצע-מוסיקה לתקן ולחנך ולהשביח את עצמו, מתוך ניצול מלוא הסגולות החבויות בו. היא לא היססה להשמיע דברים קשים כגידים, אך מה רבה היתה שמחתה כשיכלה לברך ברכת הנהנין ולהלל ולשבח ללא סייג.{{הערה|שם=רבי, נקרולוג, על המשמר 1981}}
 
במלאת שנה למותה של זילברמן תיארה אותה עמיתתה, מבקרת המוזיקה [[רות גוטמן בן-צבי]], כ"צעירה ברוחה ומלאת מרץ עד יומה האחרון. אורליה, כפי שכולנו קראנו לה, הייתה [...] בעלת ידע מעמיק, אופקים נרחבים ויושר בלתי-מעורער. היא גילתה ותמכה בכשרונות צעירים. היא תבעה רמת ביצוע גבוהה בארץ והמשכיות למיטב המסורת היהודית. מעל לכל הייתה יקרה לליבה היצירה הישראלית. כל חייה נאבקה בעד הקידמה. בכל התחומים".{{הערה|שם=גוטמן בן-צבי, מעריב 1982-12-08}}