ז'אק קתמור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 3:
 
==ביוגרפיה==
קתמור נולד בשם ז'אק מורי למשפחה [[יהודי]]ת אמידה ב[[קהיר]]. אביו היה בעליו של בית חרושת לאריחים. קתמור הושפע מן התרבות האירופאית וידע רק מעט ערבית, כרבים מיהודי מצרים.
ב-1958, בגיל 20, נסע ללמוד [[אמנות]] ב[[אקול דה בוזאר]] ב[[פריז]] ובמספר מוסדות ב[[שוויץ]]. באותה תקופה צייר, צפה בסרטים וקרא הרבה ספרי פילוסופיה ושירה.
ב-[[1960]] [[עלייה לישראל|עלה לישראל]], {{הערה|[[אורי דרומר]], "'''פחחד'''", [[מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית]], [[2017]], עמוד 24.}} ולאחר שסיים אולפן התגייס לצה"ל ושירת בחיל התותחנים.
לאחר סיום שירותו שכר חדר בתל אביב עם חברו [[יגאל בורשטיין]], פקד את בתי הקפה ונטמע בבוהמה התל-אביבית.
הוא ליכד סביבו קבוצה של אמנים, יוצרים ואנשי רוח אשר נקראה "העין השלישית". דירתו ב[[רחוב דיזנגוף|דיזנגוף]] 40 הייתה שוקקת חיים ותפסה חלק מרכזי בחיי התרבות של [[תל אביב]] של אותן שנים. הוא נשא לאישה את [[הלית ישורון]], בתו של המשורר [[אבות ישורון]].
ב[[מלחמת ששת הימים]] שירת במילואים יחד עם הצלם [[אמנון סלומון]]. לאחר המלחמה החלו בצילום הסרט "[[מקרה אישה]]" ([[1969]]). במהלך העבודה על הסרט, פגש את הדוגמנית [[אן טוכמאייר]], שהייתה מוכרת באותה תקופה כנערת זוהר והופיעה על שערם של מגזינים כגון [[העולם הזה]]. קתמור החליט להוסיף את טוכמאייר לצוות השחקנים בסרטו, ולאחר תום הצילומים התגרש מישורון ונשא את טוכמאייר לאישה. הסרט "מקרה אישה", ניסיון נועז וחדשני לשעתו, נחל כישלון מסחרי ולמעשה סתם את הגולל על סיכויו של קתמור להמשיך בקריירה של במאי סרטים, למרות השתתפות הסרט ב[[פסטיבל הסרטים של ונציה]].{{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=AHR%2F1969%2F09%2F19&id=Ar00905&sk=2E1636CB "מקרה אשה" בפסטיבל ונציה], ברכה דלמצקי, [[על המשמר]], 19.9.1969}}
 
ב[[מלחמת ששת הימים]] שירת במילואים יחד עם הצלם [[אמנון סלומון]]. לאחר המלחמה החלו השניים במשך כשנתיים בצילום הסרטאשתו "[[מקרהשל אישה]]"קתמור. ביחד צילמו השניים במשך כשנתיים את אשתו של קתמור. בעקבות עצתו של ([[1969אורי זהר]]), שראה את החומר המצולם, החליטו ליצור סרט קולנוע באורך מלא. במהלך העבודה על הסרט, פגש את הדוגמנית [[אן טוכמאייר]], שהייתה מוכרת באותה תקופה כנערת זוהר והופיעה על שערם של מגזינים כגון [[העולם הזה]].{{הערה|למשל, סדרת תמונות בעירום בגליון 1640 של "העולם הזה" משנת 1969}} קתמור החליט להוסיף את טוכמאייר לצוות השחקנים בסרטו. המפיק [[אברהם דשא פשנל]], ולאחרמימן תוםאת הצילומיםהסרט התגרש מישורוןו"מקרה ונשאאישה" יצא אל האקרנים ב-1969 וכן נבחר לייצג את טוכמאיירישראל ב[[פסטיבל ונציה]] באותה לאישההשנה. הסרט "מקרה אישה", ניסיון נועז וחדשני לשעתו, נחל כישלון מסחרי ולמעשה סתם את הגולל על סיכויו של קתמור להמשיך בקריירה של במאי סרטים, למרות השתתפות הסרט ב[[פסטיבל הסרטים של ונציה]].{{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=AHR%2F1969%2F09%2F19&id=Ar00905&sk=2E1636CB "מקרה אשה" בפסטיבל ונציה], ברכה דלמצקי, [[על המשמר]], 19.9.1969}}
בשנות ה-70, קתמור נסע ל[[אמסטרדם]] עם טוכמאייר, שם התגוררו עד [[1991]], אז חזרו לישראל. באמסטרדם הספיק ליצור עוד סרט אחד - אחרון - "השוטה", על פסטיבל לאמנות רחוב שנערך שם בכל שנה.
 
במהלך שהותו באמסטרדם, הוא וטוכמאייר התמכרו ל[[סמים]] כגון [[קוקאין]], ו[[קוק פרסי]] ושבו לארץ לתוכנית גמילה אינטנסיבית מסמים.
לאחר תום הצילומים התגרש קתמור מישורון ונשא את טוכמאייר לאישה.
בריאותו של קתמור החלה להתדרדר בקיץ [[2001]] והוא נפטר מספר חודשים לאחר מכן. אלמנתו, אן, נפטרה בסוף מאי 2004 באמסטרדם, במהלך חופשה.
טוכמאייר עזבה את ישראל לארצות הברית וקתמור יצא גם הוא לחו"ל. השניים הגיעו ל[[אמסטרדם]] ב-1975, שכרו לעצמם בית-סירה וניסו להחיות בו את הקומונה התל-אביבית.
קתמור חידש את הקשר עם הצלם אמנון סלומון ובקיץ 1976 צילמו ותיעדו במשך חודש ימים את פסטיבל ה"שוטים" השנתי (הופעות וסדנאות של קבוצות [[ליצן|ליצנים]] מרחבי העולם), שנערך באמסטרדם באותה עת. ב-1977, ביצעו השניים סדרת צילומים נוספת של כ-40 שעות. קתמור סיים את העריכה והסרט "השוטה" הופץ להקרנה. לאחר מכן התמכרו בני הזוג ל[[סמים]] כגון [[קוקאין]], ו[[קוק פרסי]].
 
קתמור וטוכמאייר חזרו ב-[[1991]] לישראל לתוכנית גמילה אינטנסיבית מסמים.
בריאותו של קתמור החלה להתדרדר בקיץ [[2001]] והוא נפטר כתוצאה מנזקי [[אלכוהוליזם]] מתמשכים מספר חודשים לאחר מכן. אלמנתו, אן, נפטרה בסוף מאי 2004 באמסטרדם, במהלך חופשה.
אלמנתו, אן, נפטרה בסוף מאי 2004 באמסטרדם, במהלך חופשה.
 
בשנת 2012 הוצגה התערוכה "למות לאט – ז'אק מורי קתמור והעין השלישית" ב[[מוזיאון נחום גוטמן]] בתל אביב.