סוציאליזם דמוקרטי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
CalBaker (שיחה | תרומות)
ביטול גרסה 24938709 של 79.178.11.30 (שיחה)
תפסיק למחוק בלי להביע נימוק אמיתי ,אחרת אפנה בבקשה לחסימתך Cal Baker.
שורה 3:
'''סוֹצְיָאלִיזְם דֶמוֹקְרָטִי''' או דמו-סוציאליזם, היא אידאולוגיה פוליטית התומכת במערכת פוליטית דמוקרטית לצד מערכת כלכלית סוציאליסטית. זה עשוי להתייחס להארכת עקרונות הדמוקרטיה במשק (כגון באמצעות קואופרטיבים או דמוקרטיה במקום העבודה), או אולי פשוט להתייחס למגמות של סוציאליזם המדגישות עקרונות דמוקרטיים.
אין הגדרה מדויקת של סוציאליזם דמוקרטי. חלק מהרעיונות של הדמוקרטיה הסוציאליסטית חופפים עם הרעיונות של הסוציאל-דמוקרטיה, בעוד רעיונות אחרים לגמרי מתנגדים לה.
 
== היסטוריה ==
{{להשלים}}
 
== עקרונות ==
בניגוד לקומוניזם, תפיסה זו מגדירה את הסוציאליזם כאידיאל האולטימטיבי, ולא שלב ביניים בדרך לקומוניזם. היא כוללת גם את רעיונות הדמוקרטיה, פלורליזם וזכויות המיעוטים, וכלל לא מגדירה אותה כדיקטטורה של הרוב (כמו שרבים חושבים). למרות זאת, חלק מהמפלגות הדמו-סוציאליסטיות התמזגו או רצות במשותף עם המפלגה הקומוניסטית (לדוגמה החזית השמאלית של צרפת). הן תומכות בשוק חופשי בעיקרו, אך גם במתן שירותי בריאות, חינוך, דיור ותחבורה ציבוריים על ידי המדינה.
 
== יישום הסוציאליזם הדמוקרטי ברחבי העולם ==
== ביקורות ==
 
{{להשלים}}
 
 
 
 
בעיני רבים ,נורווגיה נחשבת למדינה שבה מיושמת רמה גבוהה של סוציאליזם דמוקרטי מכיוון שחלקים גדולים מכלכלתה נמצאים בבעלות המדינה(כולל משאבי הטבע בהם נפט וגז שהולאמו בשנות ה-70),התאגידים בבעלות המדינה מחזיקים 59% מהתמ"ג שלה ו-87% מהעושר הלאומי שלה,70% מהעובדים מכוסים על ידי איגודי עובדים ומוגנים בכבדות ומדיניות הרווחה היא מהנרחבות בעולם .כתוצאה מכך רמת החיים במדינה נחשבת לאחת מהגבוהות בעולם,פערי ההכנסות הם מבין הנמוכים בעולם כאשר גם ללא נפט וגז,חלק גדול מהתמ"ג נוצר בידי המפעלים בבעלות המדינה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://theweek.com/articles/783700/democratic-socialism-bad-why-norway-great|כותרת=If democratic socialism is so bad, why is Norway so great?|אתר=theweek.com|תאריך=2018-07-10|תאריך_וידוא=2019-02-18}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.peoplespolicyproject.org/2017/08/05/nordic-socialism-is-realer-than-you-think/|הכותב=Matt Bruenig|כותרת=Nordic Socialism Is Realer Than You Think|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2019-02-18}}</ref>
 
התנועה הקואופרטיבית בעולם שהינה תנועה שדוגלת באימוץ צורת הבעלות הציבורית של העובדים על מפעלים וחברות שהיא אחת הצורות של בעלות בכלכלה סוציאליסטית, נחשבת לתנועה מוצלחת מאוד ברחבי העולם, כשכיום מיליארד בני אדם חברים בקואופרטיבים לעומת 268 מיליון ב-1971 והדוגמה המוצלחת ביותר למפעל שהפירמות שלו בבעלות העובדים הוא התאגיד הקואופרטיבי [[תאגיד מונדרגון|מונדרגון]] בחבל הבסקים בספרד. בקואופרטיב זה פערי ההכנסות נמוכים בהרבה מפירמות קפיטליסטיות מקבילות, השכר המינימלי בקואופרטיב גבוה ב-13 אחוזים מהשכר הממוצע בספרד (32000 דולר בשנה, קרוב ל-2700 דולר בחודש) כאשר רוב העובדים בספרד בפירמות קפיטליסטיות משתכרים מתחת להכנסה זו, וישנה דאגה רבה לרווחתם של העובדים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://toomuchonline.org/this-business-manufactures-equality/|כותרת=A Manufacturer of Equality|אתר=Too Much|תאריך=2015-06-01|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2019-02-18}}</ref>
 
קואופרטיבים של ימינו התפתחו במקביל להתפתחות כלכלת השוק. הקואופרטיבים הראשונים נתנו מענה להשלכות הקשות שהיו לה על דלת העם. גם כיום מהווים הקואופרטיבים מענה הן ל[[כשל שוק|כשלים מבניים בשיטת השוק החופשי]] והן לתחומים רבים בהם השוק אינו תחרותי. כך למשל, טחנת הקמח של "תושבי הול העניים" נתנה מענה לשוק הריכוזי של טחינת החיטה במקום מגוריהם ולאי הוודאות של איכות הקמח שמכרו הטחנות לתושבים. במאה ה-21 מהווים קואופרטיבים מענה לבעיות דומות. כך למשל בישראל, הקואופרטיב הצרכני "העגלה" במצפה רמון דואג לרווחת התושבים שבמשך שנים ארוכות סבלו ממונופול של סופרמרקט יחיד שגבה מהם מחירים מופקעים. הקואופרטיב היצרני "[[שומעים חזק]]" דואג לשכר הוגן לחבריו בתחום ההגברה שם חוסר האיזון ביחסי הכוחות בין העובד למעביד מביאים בדרך כלל לשכר נמוך ודפוס עבודה נצלני. פחות נפוץ בישראל אך נפוץ מאוד בעולם הוא תחום ה[[בנק קואופרטיבי|בנקאות הקואופרטיבית]]. בבנקאות קיימים פערי ידע וכוח גדולים בין הבנק ובין הלקוח בשל מיעוט הבנקים ובשל מורכבות ההסכמים המשפטיים. הבנקים הקואופרטיביים מעבירים את הכוח לידי החברים ואינם מנצלים את פערי הידע כדי לייצר רווח על חשבון הלקוחות.<ref>{{צ-ספר|שם=Capital and the Debt Trap: Learning from Cooperatives in the Global Crisis, Claudia Sanchez Bajo and Bruno Roelants|מו"ל=|שנת הוצאה=}}</ref>
 
מספר מחקרים טוענים כי קואופרטיבים יציבים יותר מחברות רגילות. בממוצע, 75% מהקואופרטיבים שקמים מתמידים בפעילות מעל 3 שנים בעוד רק 48% מהחברות עושות כן. 44% מהקואופרטיבים מתמידים מעל 10 שנים בעוד רק 20% מהחברות ממשיכות בפעילות אחרי תקופה זו. במיוחד מציינים החוקרים את יציבותם של בנקים קואופרטיבים ביחס לבנקים רגילים. המבנה הדמוקרטי מקטין את התמריצים הבעייתיים לסיכון ויצירת בועות פיננסיות.
 
== ראו גם ==