סי היימן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 35:
בשנת 1987 הוציאה היימן את האלבום הראשון שלה עם "[[להקה מקומית]]", אשר נקרא "[[סי היימן ולהקה מקומית]]". הטקסטים שבאלבום שילבו בין נושאים חברתיים, פוליטיים ונשיים, וכולם מלבד "לא עובדת בשביל אף אחד", שכתב [[רן עפרון]], נכתבו והולחנו בידיה. מתוך שירי האלבום הצליחו "אהבתי אותך אז", "גיבור גדול", "לא עובדת בשביל אף אחד" ו"עיר מתנתקת". היא ניגנה בו בפסנתר ויחד איתה ניגן ב[[אקורדיון]] אביה נחום היימן.
בשנת 1988 יצא אלבומה השני שנקרא "[[התקליט השני]]" ומתוכו הצליחו השירים "קרוב לקצה", "עולם תעשייתי", "משוטטת" וחידוש לשיר "[[כמו צמח בר]]" של [[רחל שפירא]] שהולחן על ידי אביה. באלבום נכלל גם השיר "יורים ובוכים", שנפסל לשידור בגלי צה"ל בראשית ימי [[האינתיפאדה]] בגלל תוכנו הפוליטי-תקשורתי.{{הערה|{{מעריב||שריד ימחה בפני רבין על פסילת שירה של סי היימן|1988/03/29|00601}}}} שיר זה זכה ל[https://www.youtube.com/watch?v=XOCMtY-_acU גרסת כיסוי בעברית] מפי הזמרת
בשנת 1989 הוציאה היימן את אלבומה השלישי, "[[עובדים בכביש]]", שכלל את השירים "ציפור לבנה", "גרפיטי תל אביב 89", "זה כואב", "עובדים בכביש" ו"פוקר על הבוקר". בעקבות האלבום זכתה בתואר "[[זמרת השנה]]" ב[[מצעד הפזמונים העברי השנתי|מצעד הפזמונים השנתי]] של [[רשת ג']] לשנת תש"ן - [[1990]]. לאחר צאת האלבום ולאחר הופעות פרשה היימן לטובת גידול בנה תומר שנולד ב-[[1991]] מנישואיה למוזיקאי רן עפרון, שהיה שותף בהקלטות שלה.
| |||