שאלון מקוון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
מאין תקציר עריכה
שורה 9:
* '''כמות''': איסוף כמות גדולה של נתונים בזמן קצר.
* '''עלויות נמוכות''': עלות ביצוע סקר באמצעות שאלונים מקוונים נמוכה בהשוואה לעלות באמצעות שיטות מסורתיות אחרות. העלות הנמוכה מתבטאת בחיסכון בזמן, בהפקת השאלון (שכפול דפים) ובעלויות כוח אדם (תפעול השאלון בשטח).
* '''תפוצה פוטנציאלית גבוהה ביותר''': האינטרנט הינוהוא כלי המאפשר שליחה של שאלונים ללא גבולות גאוגרפים, בתפוצה כלל עולמית. בנוסף ליתרון הכמותי, האינטרנט מאפשר גישה לאוכלוסיות סגורות, שלא היה ניתן להגיע אליהם באמצעות מאגר טלפוני{{הערה|שם=kent}}.
* '''גמישות בעיצוב השאלון''': שאלון המופץ ברשת יכול להיות מותאם משתמש - אותו שאלון יכול להיות מוצג באופנים שונים, המתאימים לאוכלוסיות שונות. בנוסף לכך, לעורך הסקר ישנה גמישות בהצגת השאלונים המקוונים. אפשרויות ההצגה יכולות להיות : כפתורי רדיו, תפריט גלילה תחתון, תפריט קופץ, מסכי עזרה ושילוב גרפיקות שונות.
* '''דיוק בהזנת הנתונים''': תוצאות השאלון המקוון נשמרות ישירות לתוך [[בסיס נתונים|בסיסי נתונים]], [[גיליון אלקטרוני|גליונות אלקטרוניים]] או תוכנות סטטיסטיות. מלבד היתרון הבולט של חיסכון בעלויות ובזמן, ישנו יתרון נוסף והוא דיוק הנתונים המוזנים. תהליך זה נעשה באופן אוטומטי, ללא התערבות אנושית, וכך נמנעות טעויות אנוש בהזנת הנתונים וקידודם. כמו כן, ניתן לוודא את תקינות הנתונים המוזנים על ידי המשיב ולהציג בפניו הודעת שגיאה אם הנתונים אינם תואמים את פורמט התשובה{{הערה|שם=addis|1= [http://www.geog.le.ac.uk/orm/questionnaires/quesads.htm יתרונות וחסרונות בשאלונים מקוונים] (אוחזר בתאריך 23 במרץ 2008)}}.
שורה 18:
*'''היענות לשאלונים מקוונים''': ההיענות למילוי שאלונים מקוונים קשורה, בין השאר, למידת הפתיחות של המשתמש כלפי מסירת פרטים באמצעות רשת האינטרנט. הרשת נתפסת כמקום פתוח, בו כל נתון חשוף לכל ולכן לעיתים, העניין מוביל לכך שהמשיב ממלא תשובות שאינן משקפות את דעותיו האמיתיות.
*'''[[מדגם מוטה]]''': שאלונים מוטים בשל שלוש סיבות מרכזיות:
** '''[[מדגם|דגימה]]''': מחקרים מצביעים על כך שמבחינה דמוגרפית, ההיענות לשאלונים מקוונים הינההיא בעיקר בקרב הדור הצעיר ולכן קיימת אפשרות שהמדגם יהיה מוטה ולא ייצג את כל פלחי האוכלוסייה{{הערה|שם=ut|1= [http://www.utexas.edu/learn/surveys/disadvantages.html חסרונות של שאלונים מקוונים] (אוחזר בתאריך 24 במרץ 2008) }}.
** '''תכנון הדגימה''': הבעייתיות של דגימת המשתמשים באמצעות שיטות דגימה הסתברותיות נובעת מהיעדר מאגר נתונים מרכזי לגבי כלל משתמשי האינטרנט{{הערה|1= Kaye, B. K., & Johnson T. J. (1999). Research Methodology: Taming the Cyber Frontier Techniques for Improving Online Surveys. ''Social Science Computer Review'' ''17'', 323-337.}}.
** '''כפילויות''': סקרים באינטרנט רגישים מאוד לכפילויות (מצב בו אותו אדם משיב מספר פעמים על אותו שאלון) בין אם בטעות או במזיד. לסוקרים אין שליטה על המדגם / האוכלוסייה, ולכן יכול להיות מצב שאותו נבדק עונה על השאלון מכמה מחשבים או אפילו מאותו מחשב{{הערה|שם=ut}}.
שורה 146:
| טווח אפשרויות מוגבל || align="center" | - || align="center" | - || align="center" | - || align="center" | +
|}
# '''אימייל (טקסט)''' : אחת השיטות הראשונות, שבהן נעשה שימוש הינההיא טקסט מבוסס דואר אלקטרוני. בשיטה זו, הנבדק מקבל קובץ (הסקר עצמו) לתיבת הדואר האלקטרוני שלו ולאחר המילוי משיבו לסוקר.
# '''הפצת קבצים באמצעות פורומים ובקשתם לשליחה במייל''': בשיטה זו הסוקר נכנס ל[[פורום (אינטרנט)|פורומים]] שונים ברשת האינטרנט ומבקש ממשתתפי הפורום לענות על הקובץ המצורף ולהחזירו אליו.
# '''אתר אינטרנט''' : שאלון הנפתח כדף אינטרנט, הכולל לחצנים ותיבות מילוי. הנשאל ממלא את התשובות ושולח לסוקר. סוג שאלון זה מתאים לאוכלוסיית נשאלים כמשתמשים רשומים או במסגרת ביצוע מחקרים. שיטה זו היא הנפוצה ביותר בתחום השאלונים המקוונים.