אלן פינקלקראוט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 16:
 
==ביוגרפיה==
פינקלקראוט נולד בפריס ב-30 ביוני [[1949]]. אביו, דניאל פיקלקראוט, ואמו, ינקה, שניהם ניצולי שואה ממוצא [[יהודים|יהודי]]-[[פולין|פולני]]. דניאל היגר עם הוריו מ[[וורשה]] לפריס עוד ב-[[1930]], אך עם [[כיבוש]] [[צרפת]] ב[[מלחמת העולם השנייה]] נשלח עם רבים מיהודי צרפת למחנהל[[מחנה ריכוז|מחנה הריכוז]] [[אושוויץ]]. גם הוריו של דניאל (סבו וסבתו של פינקלקראוט) נשלחו למחנה הריכוז. דניאל שרד וחזר לצרפת. הוא נשא לאשה את ינקה (שהולדה בשם לאורה, אך אימצה את השם ינקה כחלק ממאמציה להינצל), יהודייה מפולין שעברה אף היא את השואה, הייתה לאחר המלחמה בין ה[[עקורים]] בגרמניהב[[גרמניה]] ובבלגיהוב[[בלגיה]], ולבסוף קיבלה [[אזרחות]] צרפתית.
 
פינקלקראוט למד בבית הספר התיכון על שם [[אנרי הרביעי]]. הוא ביקש להירשם ל[[אקול נורמל סופרייר]] של רחוב אולם, אך נכשל בבחינות. הוא התקבל , עם זאת, לאקול נורמל סופריור סן קלוד, הפחות יוקרתי. הוא קיבל תארים ב[[ספרות]] מודרנית וב[[פילוסופיה]]. הוא קיבללא פטור משירותשירת [ב[צבא]]י, מאחר שקיבל פטור.
 
ב-[[1974]] החל ללמד בתיכון הטכני של בווה, ובין השנים [[1976]-[[1978]] לימד ספרות צרפתית ב[[אוניברסיטת קליפורניה]] ב[[ברקלי]]. בין השנים [[1989]]-[[2004]] שימש כמרצה ל[[היסטוריה של הרעיונות]] בביתב[[בית הספר הפוליטכני]]. בתחילת [[2014]] פרש ממשרתו במוסד זה, והוחלף על ידי הפילוסוף הצעיר [[מיכאל פסל]].
 
בשנת [[2000]] נמנה פינקלקראוט בין מייסדי 'בית הספר ללימודי [[עמנואל לוינס|לוינס]]'. בשנות האלפיים הוא מתח [[ביקורת]] חריפה על הרפורמות במערכת ה[[חינוך]] וה[[השכלה גבוהה|השכלה הגבוהה]] בצרפת.
שורה 27:
 
פינקלקראוט מנחה תוכנית קבועה ברדיו [[פראנס קולטור]] (תחנה העוסקת בתחומי תרבות מגוונים) זה מספר שנים. הוא מביע את עמדותיו ללא כל סייג, הודות להכרה הרבה שהוא זוכה לה במגזרים רבים בצרפת.
 
 
==עמדותיו, תחומי עיסוקו ופעילותו הציבורית==