אלן פינקלקראוט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 18:
פינקלקראוט נולד בפריס ב-30 ביוני [[1949]]. אביו, דניאל פיקלקראוט, ואמו, ינקה, שניהם ניצולי שואה ממוצא [[יהודים|יהודי]]-[[פולין|פולני]]. דניאל היגר עם הוריו מ[[וורשה]] לפריס עוד ב-[[1930]], אך עם [[כיבוש]] [[צרפת]] ב[[מלחמת העולם השנייה]] נשלח עם רבים מיהודי צרפת ל[[מחנה ריכוז|מחנה הריכוז]] [[אושוויץ]]. גם הוריו של דניאל (סבו וסבתו של פינקלקראוט) נשלחו למחנה הריכוז. דניאל שרד וחזר לצרפת. הוא נשא לאשה את ינקה (שהולדה בשם לאורה, אך אימצה את השם ינקה כחלק ממאמציה להינצל), יהודייה מפולין שעברה אף היא את השואה, הייתה לאחר המלחמה בין ה[[עקורים]] ב[[גרמניה]] וב[[בלגיה]], ולבסוף קיבלה [[אזרחות]] צרפתית.
 
פינקלקראוט למד בבית הספר התיכון על שם [[אנרי הרביעי]]. הוא ביקש להירשם ל[[אקול נורמל סופרייר]] של רחוב אולם, אך נכשל בבחינות. הוא התקבל, עם זאת, לאקול נורמל סופריור סן קלוד, הפחות יוקרתי. הוא קיבל תארים ב[[ספרות]] מודרנית וב[[פילוסופיה]]. הוא לא שירת ב[[צבא]], מאחר שקיבל פטור.
 
ב-[[1974]] החל ללמד בתיכון הטכני של בווה, ובין השנים [[1976]]-[[1978]] לימד ספרות צרפתית ב[[אוניברסיטת קליפורניה]] ב[[ברקלי]]. בין השנים [[1989]]-[[2004]] שימש כמרצה ל[[היסטוריה של הרעיונות]] ב[[בית הספר הפוליטכני]]. בתחילת [[2014]] פרש ממשרתו במוסד זה, והוחלף על ידי הפילוסוף הצעיר [[מיכאל פסל]].
 
בשנת [[2000]] נמנה פינקלקראוט בין מייסדי 'בית הספר ללימודי [[עמנואל לוינס|לוינס]]'. בשנות האלפיים הוא מתח [[ביקורת]] חריפה על הרפורמות במערכת ה[[חינוך]] וה[[השכלה גבוהה|השכלה הגבוהה]] בצרפת.