וולפגנג אמדאוס מוצרט – הבדלי גרסאות

לעומת התפיסה הרומנטית ישנה גרסה השגורה בפיהם של חוקרי מוצרט של ימינו, לפיה המלחין היה בערוב ימיו במצב בריאותי ונפשי מרומם, ומותו התקבל בקרב סביבתו הקרובה בזעזוע עמוק מכיוון שאיש לא ציפה שכך יקרה לאדם בריא מן השורה.

 

 

מוצרט נפטר בווינה, קרוב לשעה אחת אחר חצות בליל [[5 בדצמבר]] [[1791]] והוא בן 35 במותו. בשעותיו האחרונות עמל על השלמתה של יצירתו האחרונה, ה"[[רקוויאם (מוצארט)|רקוויאם]]", יצירה דתית ליטורגית אשר מהותה תפילת אשכבה למת. מאחר שמותו של מוצרט [[יצירות בלתי גמורות במוזיקה|קטע את העבודה על היצירה]], פנתה קונסטנצה אשתו לאחדים ממכריו ותלמידיו במטרה שישלימו את עבודתו האחרונה של בעלה המנוח. היחיד שהסכים לבצע את השלמת היצירה היה תלמידו של מוצרט [[פרנץ קסאפר זיסמאייר]]. ישנם מוזיקולוגים המייחסים את שלושת הפרקים האחרונים, "סאנקטוס", "בנדיקטוס" ו"אגנוס דאי", לזיסמאייר שכתב אותם תחת הוראותיו של מוצרט. אולם מחקרים מודרניים (ובעיקר זה של המוזיקולוג היהודי-אמריקני [[רוברט לוין]]) טוענים, כי מלאכת השלמת ה[[רקוויאם]] בוצעה בחופזה ובניגוד לקווים המנחים אותם התווה מוצרט לפני מותו. לוין אף חיבר השלמה משלו ליצירה, המבוססת על ממצאים אותנטיים בכתב ידו של המלחין.