גבולות מדינת ישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למקורות הירדן
מ סקריפט החלפות (מיסים)
שורה 4:
[[מדינת ישראל]] [[גבול|גובלת]] בארבע [[מדינה|מדינות]]: [[לבנון]], [[סוריה]], [[ירדן]] ו[[מצרים]], וכן ב[[רצועת עזה]] ובאזור [[יהודה ושומרון]], בו נחלקות הסמכויות השלטוניות בין [[הרשות הפלסטינית]] וישראל. לישראל גם שלושה גבולות ימיים, ב[[הים התיכון|ים התיכון]], ב[[ים המלח]] וב[[ים סוף]], בהם יש חשיבות לגבול ה[[מים טריטוריאליים|מים הטריטוריאליים]] ולגבול ה[[מים כלכליים|מים הכלכליים]] של ישראל.
 
מדינת ישראל לא הצהירה על גבולותיה ב[[מגילת העצמאות]] שלה. הגבולות נקבעו בתהליך הדרגתי, שראשיתו ב[[הסכם סייקס-פיקו]] בין המעצמות ששלטו באזור כ-30 שנה קודם ל[[הכרזת המדינה]], המשכו ב[[כתב המנדט]], עבור ב[[תוכנית החלוקה]], [[מלחמת העצמאות]], סעיף 1 ל[[פקודת שטח השיפוט והסמכויות]] תש"ח-1948{{הערה|1="כל חוק החל על מדינת ישראל ייראה כחל על כל השטח הכולל גם את מדינת ישראל כולה וגם כל חלק מארץ-ישראל אשר שר הביטחון הגדיר אותו בצו כמוחזק על ידי צבא-הגנה לישראל", מתוך, [[עיתון רשמי]], תש"ח, תוספת א', ע"מעמ' 61}} - חקיקה של [[מועצת המדינה הזמנית]], וב[[הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות]], לאורם נקבע [[הקו הירוק]] - גבולה בפועל של ישראל עד ל[[מלחמת ששת הימים]]. במלחמה זו כבשה ישראל שטחים נרחבים משכנותיה - סוריה, [[ירדן]] ו[[מצרים]]. [[הסכם השלום בין ישראל למצרים]], במסגרתו חזר חצי האי סיני לשליטת מצרים, הביא להסכמה על [[גבול ישראל-מצרים]]. [[הסכם השלום בין ישראל לירדן]] הביא לייצוב קו הגבול בין ישראל לירדן, תוך הסכמה על שינויים זעירים בו.
 
חלק מגבולותיה של מדינת ישראל נחשבים כגבולות זמניים: "קווי שביתת נשק", "קוי הפרדת כוחות" או "קווי הפסקת אש". שליטתה של ישראל ב[[רמת הגולן]] נמצאת בלב המחלוקת בין ישראל לסוריה על גבולן המשותף. על הגבול בין ישראל ללבנון קיימת הסכמה, למעט שטח קטן של [[חוות שבעא]]. מאז [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] מתקיים משא ומתן בין ישראל ל[[הרשות הפלסטינית|רשות הפלסטינית]] על קביעת גבול ביניהן.
שורה 129:
על פי ההסכם, נקבע קו שביתת הנשק במקום בו שהו הכוחות עם סיום הלחימה, כאשר האזורים בהם שהה הצבא הסורי בתוך גבולות המנדט הוכרזו כ[[אזור מפורז|אזורים מפורזים]], ונאסרה כניסת כוחות צבא אליהם, אולם הם היו בשליטה אזרחית של מדינת ישראל, שירשה את הגבול המנדטורי.
 
ההסכם הותיר את שאלת הגבול המדויק בין שתי המדינות פתוחה, וכל מדינה ניסתה לנצל את המצב הבלתי ברור. הצדדים ניסו לכפות בכוח את רצונם, אך קיימו גם מגעים חשאיים ביניהם. בסדרת עימותים שהגיעה לשיאה בשנים [[1951]] ו-[[1964]] התייצב קו הידוע כ"קו הארבעה ביוני"{{הערה|הכוונה היא ל-4 ביוני 1967, היום האחרון לפני פרוץ מלחמת ששת הימים}} שהותיר בתחום שליטתה של סוריה גם חלקים מן האזור המפורז שהיו חלק מ[[ארץ ישראל]] ה[[המנדט הבריטי|מנדטורית]] - קו הגבול הבינלאומי{{הערה|קו אותו שירטטו בריטניה וצרפת בין השנים 1920 ל-1923 ונחתם ב[[הסכם ניוקומב-פולה]]}}, אשר היו שייכים להלכה למדינת ישראל. שטחים אלה היו ברובם באזור חופה המזרחי של ה[[כנרת]] ובאזור [[חמת גדר]].
 
===== הקו הסגול =====
שורה 151:
<!--[[קובץ:Schebaa-Farmen.jpg|ממוזער|250px|מפת אזור חוות שבעא]]-->
[[קובץ:Shabaa-farms2.png|ממוזער|250px|מפת אזור חוות שבעא. החוות הנטושות מסומנות באדום.]]
עם כיבוש רמת הגולן במלחמת ששת הימים, כבשה ישראל גם את אזור הגבול שבין לבנון וסוריה. בין [[מג'דל שמס]] ב[[חרמון]] לבין הכפר הלבנוני [[שבעא]], מצוי אזור שהריבונות עליו שנויה במחלוקת, בשם "חוות שבעא". קו הגבול במקום נקבע על ידי הצרפתים ב־[[1923]] בעת שחילקו את אזור המנדט שניתן לצרפת לשתי יחידות נפרדות - לבנון וסוריה. מסיבה כלשהי לא סומן הקו בצורה מדויקת, כך שמפות צרפתיות שונות מתארות את תוואי הגבול באופן שונה במקצת. באזור הגבול נמצאו 14 חוות, שעובדו בפועל (עד למלחמת ששת הימים) בידי אזרחים לבנוניים, שאף שלמו מסיםמיסים לממשלת לבנון. אף על-פי כן תושבי האזור הקבועים קיבלו אזרחות סורית, וסוריה גם הייתה אחראית על התשתיות והשירותים באזור. חוסר הבהירות לגבי מיקום הגבול ומעמדו של השטח יצרו מתח בין סוריה ללבנון, ובשנות ה-50 המאוחרות הוקמה ועדה משותפת של שתי המדינות שפעלה עד [[1964]], ותפקידה היה להכריע בסוגיה. בשנת 1964 הציעה הוועדה כי שטחן של חוות שבעא יועבר ללבנון, וכי קו הגבול ישונה. למרות זאת דבר לא נעשה וסוריה הוסיפה לשלוט באזור. רוב המפות המאוחרות של צבאות סוריה ולבנון מעידות כי חוות שבעא שייכות לסוריה, על פי ממצאי הקרטוגרפים של האו"ם בעת קביעת "הקו הכחול" בשנת 2000. במלחמת ששת הימים כבש צה"ל את השטח מידי סוריה ובעלי האדמות הלבנוניים לא יכלו עוד לעבד אותו.
 
שטחו המדויק של האזור הנתון במחלוקת אינו ברור, כיוון שהוא מעולם לא סומן במפה רשמית, הדעות נעות בין האזור שבין הגבול הבינלאומי לנחל שניר ועד לשטח של כ-40 קמ"ר, הכולל גם את [[החרמון]] עד ל[[נחל חרמון|בניאס]], מעיינות [[נחל דן|הדן]] והכפר [[ע'ג'ר]]. מבחינה גאוגרפית מדובר ב[[כתף שיאון]], אחת משלוש השלוחות המערביות של הר ה[[חרמון]]. ישראל מכנה את האזור "[[הר דב]]".
שורה 167:
 
הכפר נמצא בחלקו הדרומי בשליטת [[ישראל]] וחלקו הצפוני מעבר לגבול ישראל-[[לבנון]]. כדי להימנע מחלוקת הכפר לא הקימה ישראל גדר גבול או מכשולים בתוכו, אלא הוקמו מחסומים של צה"ל ביציאה מן הכפר.
במהלך [[מלחמת לבנון השנייה]] השתלטו כוחות צה"ל על שטחים בדרום לבנון ונכנסו לחלקו הצפוני של הכפר, הנמצא מעבר לגבול. צה"ל הרס עמדה שהקים חזבאללה בפאתי הכפר, ונשאר בכפר גם אחר פינוי הכוחות מדרום לבנון. צפון ע'ג'ר הוא הנקודה היחידה שצה"ל לא נסוג ממנה לאחר ההכרזה על הפסקת האש, כפי שעולה מדבריו של מפקד כוחות [[יוניפי"ל]], הגנרל [[קלאודיו גרציאנו]], בתחילת אפריל 2008.{{הערה|שם=LTR-הערה3|1=
[http://www.dailystar.com.lb/News/Lebanon-News/2008/Apr-01/49658-graziano-still-waiting-for-israeli-pullout-from-ghajar-but-optimistic-about-mission.ashx#axzz3DvShoxv7 Graziano 'still waiting' for Israeli pullout from Ghajar but 'optimistic' about mission], באתר [[הדיילי סטאר (לבנון)|Daily Star]], 1 באפריל 2008}}
 
שורה 289:
[[קובץ:הגבול הימי של ישראל.svg|שמאל|ממוזער|250px|האזורים הכלכליים הבלעדיים של ישראל ושכנותיה.]]
===בים התיכון===
לישראל גבול ימי ארוך ב[[הים התיכון|ים התיכון]] המבדיל בין [[מים טריטוריאליים|המים הטריטוריאליים]] שלה (12 [[מייל ימי]] מהחוף) ל[[מים בינלאומיים]]. מיקומו של הקו המפריד בין תחום השליטה האזרחית הישראלית לבין התחום הבינלאומי נקבע בהתאם לאמנות בינלאומיות, אולם ישראל מפעילה פיקוח צבאי גם על אזורים בים התיכון הנמצאים מעבר לקו הזה. חיפוש [[גז טבעי]] ו[[נפט]] בים התיכון הצריך התייחסות לגבולות ה[[אזור כלכלי בלעדי|אזור הכלכלי הבלעדי]] של ישראל - אזור הים שהזכויות ל[[משאב טבע|משאבי טבע]] בו הן בידי ישראל, ומשתרע עד למרחק של 370 ק"מ מחופיה{{הערה|1={{כלכליסט|[[רויטל חובל]]|בדיקת "כלכליסט" - תגליות הגז: כך שכחה ישראל להכריז ש"המים הכלכליים" שלנו|3407514|10 באוקטובר 2010}}}}. ב-[[17 בדצמבר]] [[2010]] חתמו ישראל ו[[קפריסין]] על הסכם תיחום בין שתי המדינות{{הערה|1=[http://energy.gov.il/AboutTheOffice/SpeakerMessages/Pages/GxmsMniRDSpokesmanEcoWater.aspx נחתם הסכם לקביעת גבול המים הכלכליים הבלעדיים בין ישראל לקפריסין], באתר [[משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים]]}}. הסכם זה מהווה למעשה הגבול בין מדינת ישראל לבין [[האיחוד האירופי]], שכן קפריסין חברה באיחוד האירופי.
 
[[חיל הים הישראלי|חיל הים]] הוא האחראי על הגנת הגבולות הימיים ועל הפיקוח הצבאי שמטילה ישראל מעבר לגבולות האלה. הפיקוח על הנעשה בתוך תחום המים הטריטוריאליים של ישראל נמצא בסמכות [[יחידת השיטור הימי|יחידות השיטור הימי]] של [[משטרת ישראל]]. ככלל הגבולות הימיים של ישראל שקטים יחסית והסכסוכים עם מדינות אחרות לחוף הים התיכון מעטים, אולם היו בעבר חדירות לתוך שטח ישראל דרך הים, בפרט מ[[לבנון]] (מהמקרים הידועים: [[פיגוע כביש החוף|הטבח בכביש החוף]] ו[[הפיגוע בנהריה (1979)|הפיגוע בנהריה]]). כמו כן התנהלו מספר קרבות ימיים בין ישראל למצרים במהלך [[מלחמת ששת הימים]] ו[[מלחמת יום הכיפורים]].
שורה 318:
===מאמרים===
*[[גדעון ביגר]], בעיות משפטיות בתיחום גבולות בנהר ובאגם – נהר הירדן וים המלח כגבולה של מדינת ישראל, '''משפט וצבא''' 12-11, 1991, עמ' 73–91.
*אורנה ועדיה, [http://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/29/Vaadia.pdf ייצוג הגבול המדיני במפות ספרי הלימוד, 1967-1948],[http://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/Pages/29.aspx '''עיונים''': כתב עת רב-תחומי לישראל 29], [http://bgri-press.bgu.ac.il/cgi-webaxy/item?index הוצאת מכון בן-גוריון], אוניברסיטת בן-גוריון, עמ' 182 - 209
 
== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://lib.cet.ac.il/Pages/sub.asp?kwd=2264 אשכול מאמרים בנושא גבולות ישראל], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית]]
* [http://www.finance.gov.il/customs/mavarGvul-meda.asp יבוא ויצוא דרך מעברי הגבול היבשתיים], באתר [[רשות המסיםהמיסים בישראל]], 23 ביולי 2008
* {{עיונים בתקומת ישראל|זכי שלום|התנגדות בן-גוריון ושרת לתביעות הטריטוריאליות מישראל, 1956-1949|2|shalom|1992, עמ' 213-197}}
* {{עיונים בתקומת ישראל|[[גדעון ביגר]], דוד שטנר|'להב המחרשה קבע את הגבול': גבול ישראל-ירדן 1922–1994|17|gideon-reuven|2007, עמ' 429-413}}